תסמונת אנטיפוספוליפידים: מה זה, גורם וטיפול
תוֹכֶן
תסמונת נוגדנים אנטיפוספוליפידים, הידועה גם בשם יוז או סתם SAF או SAAF, זו מחלה אוטואימונית נדירה המאופיינת בקלות ביצירת פקקי הוורידים והעורקים המפריעים לקרישת הדם, מה שעלול לגרום לכאבי ראש, קשיי נשימה והתקף לב, למשל.
על פי הסיבה, ניתן לסווג את SAF לשלושה סוגים עיקריים:
- יְסוֹדִי, שאין בה סיבה ספציפית;
- מִשׁנִי, שקורה כתוצאה ממחלה אחרת, ובדרך כלל קשור ל זאבת מערכתית אריתמטוס. APS משני יכול לקרות גם אם כי הוא נדיר יותר, קשור למחלות אוטואימוניות אחרות, כגון סקלרודרמה ודלקת מפרקים שגרונית, למשל;
- הָרֵה אָסוֹן, שהוא הסוג החמור ביותר של APS בו נוצרים תרומבי לפחות ב -3 אתרים שונים בפחות משבוע.
APS יכול לקרות בכל גיל ובשני המינים, אולם הוא שכיח יותר בקרב נשים בגילאי 20 עד 50. על הטיפול להיעשות על ידי רופא כללי או ראומטולוג ומטרתו למנוע היווצרות פקקי דם ולהימנע מסיבוכים, במיוחד כאשר האישה בהריון.
סימנים ותסמינים עיקריים
הסימנים והתסמינים העיקריים של APS קשורים לשינויים בתהליך הקרישה ולהופעת פקקת, העיקריים שבהם:
- כאב בחזה;
- קשיי נשימה;
- כְּאֵב רֹאשׁ;
- בחילה;
- נפיחות בגפיים העליונות או התחתונות;
- ירידה בכמות הטסיות;
- הפלות ספונטניות רצופות או שינויים בשליה, ללא סיבה נראית לעין.
בנוסף, אנשים המאובחנים עם APS נוטים יותר לסבול מבעיות בכליות, התקף לב או שבץ מוחי, למשל, בגלל היווצרות פקקי דם המפריעים למחזור הדם, ומשנים את כמות הדם המגיעה לאיברים. להבין מהי פקקת.
מה גורם לתסמונת
תסמונת נוגדנים אנטיפוספוליפידים היא מצב אוטואימוני, כלומר מערכת החיסון עצמה תוקפת תאים בגוף. במקרה זה, הגוף מייצר נוגדנים נוגדי פוספוליפידים שתוקפים את הפוספוליפידים הקיימים בתאי השומן, מה שמקל על קרישת הדם ויוצר פקקי דם.
הסיבה הספציפית לכך שמערכת החיסון מייצרת נוגדנים מסוג זה עדיין לא ידועה, אך ידוע כי מדובר במצב שכיח יותר בקרב אנשים עם מחלות אוטואימוניות אחרות, כמו זאבת, למשל.
כיצד מתבצעת האבחנה
האבחנה של תסמונת נוגדנים אנטיפוספוליפידים מוגדרת על ידי נוכחות של קריטריון קליני ומעבדי לפחות אחד, כלומר נוכחות של סימפטום של המחלה וגילוי של נוגדן עצמאי אחד לפחות בדם.
בין הקריטריונים הקליניים שנשקף על ידי הרופא ניתן למנות פרקים של פקקת עורקים או ורידים, הופעת הפלה, לידה מוקדמת, מחלות אוטואימוניות ונוכחות גורמי סיכון לפקקת. יש להוכיח קריטריונים קליניים אלה באמצעות בדיקות הדמיה או בדיקות מעבדה.
לגבי קריטריונים במעבדה, קיים לפחות סוג אחד של נוגדן אנטי פוספוליפידי, כגון:
- נוגד קרישה של זאבת (AL);
- אנטיקרדיוליפין;
- אנטי בטא 2-גליקופרוטאין 1.
יש להעריך נוגדנים אלה בשתי זמנים שונות, עם מרווח של חודשיים לפחות.
על מנת שהאבחון יהיה חיובי ל- APS, יש להוכיח את שני הקריטריונים באמצעות בדיקות שבוצעו פעמיים עם מרווח של לפחות 3 חודשים.
כיצד מתבצע הטיפול
למרות שאין טיפול המסוגל לרפא APS, ניתן להפחית את הסיכון להיווצרות קריש, וכתוצאה מכך, להופעת סיבוכים כגון פקקת או אוטם, באמצעות שימוש תכוף בתרופות נוגדות קרישה, כגון Warfarin, המיועד לתופעה דרך הפה. שימוש, או הפרין, המיועד לשימוש תוך ורידי.
לרוב, אנשים הסובלים מ- APS אשר עוברים טיפול בתרופות נוגדות קרישה מסוגלים לנהל חיים תקינים לחלוטין, חשוב רק לקבוע פגישות קבועות עם הרופא בכדי להתאים את מינון התרופות, במידת הצורך.
עם זאת, כדי להבטיח את הצלחת הטיפול, עדיין חשוב להימנע מהתנהגויות מסוימות העלולות לפגוע בהשפעות של נוגדי קרישה, כמו במקרה של אכילת מזונות עם ויטמין K, כמו תרד, כרוב או ברוקולי, למשל. בדוק אמצעי זהירות אחרים שעליך לנקוט בעת שימוש בתרופות נוגדות קרישה.
טיפול בהריון
בחלק מהמקרים הספציפיים יותר, כמו במהלך ההריון, הרופא עשוי להמליץ כי הטיפול יעשה עם הפרין הניתן להזרקה הקשור באספירין או אימונוגלובולין תוך ורידי, כדי למנוע התרחשות של סיבוכים כמו הפלה למשל.
עם טיפול נכון, ישנם סיכויים גדולים שהאישה ההרה עם APS תעבור הריון רגיל, אולם יש צורך במעקב צמוד של רופא המיילדות, מכיוון שהיא נמצאת בסיכון גבוה יותר להפלה, לידה מוקדמת או רעלת הריון. למד כיצד לזהות את הסימפטומים של רעלת הריון.