מהי ההשתקפות של מורו, כמה זמן היא נמשכת ומה משמעותה
תוֹכֶן
הרפלקס של מורו הוא תנועה לא רצונית של גופו של התינוק, שנמצאת בשלושת החודשים הראשונים לחייו, ובה שרירי הזרוע מגיבים בצורה מגוננת בכל פעם שמתרחש מצב הגורם לחוסר ביטחון, כמו אובדן שיווי משקל או כאשר הוא קיים גירוי פתאומי, למשל, כאשר התינוק מתנדנד בפתאומיות.
לפיכך, רפלקס זה דומה לרפלקס שיש לילדים ומבוגרים כאשר הם מרגישים שהם נופלים, ומעיד על כך שמערכת העצבים של התינוק מתפתחת כראוי.
רפלקס זה נבדק בדרך כלל על ידי הרופא זמן קצר לאחר הלידה וניתן לחזור עליו מספר פעמים במהלך הביקורים הראשונים בילדים כדי להבטיח שמערכת העצבים שלמה ומתפתחת כראוי. לפיכך, אם הרפלקס אינו קיים או אם הוא נמשך במהלך הסמסטר השני, המשמעות היא שלתינוק יש בעיה התפתחותית ויש לבדוק את הסיבה.
כיצד מתבצעת בדיקת הרפלקס
הדרך הפשוטה ביותר לבדוק את הרפלקס של מורו היא להחזיק את התינוק בשתי ידיו, להניח יד אחת על הגב והשנייה תומכת בצוואר ובראש. לאחר מכן, עליך להפסיק לדחוף עם הידיים ולתת לתינוק ליפול בין 1 ל -2 ס"מ, מבלי להסיר את הידיים מתחת לגוף, רק כדי ליצור מעט פחד.
כשזה קורה, הציפייה היא שהתינוק ימתח את זרועותיו ומיד לאחר מכן יקפל את זרועותיו לעבר הגוף, וירגע כשהוא מבין שהוא בטוח.
כמה זמן צריך לרפלקס של מורו להחזיק מעמד?
בדרך כלל, הרפלקס של מורו קיים עד כשלושה חודשים של חיים, אך היעלמותו עשויה להימשך זמן רב יותר אצל תינוקות מסוימים, מכיוון שלכל אחד מהם יש זמן התפתחות אחר. אך מכיוון שמדובר ברפלקס פרימיטיבי של התינוק, הוא לא אמור להימשך במחצית השנייה של החיים.
אם הרפלקס נשאר לאורך זמן רב יותר מחמישה חודשים, חשוב להתייעץ עם רופא הילדים בכדי לבצע הערכה נוירולוגית חדשה.
מה המשמעות של חוסר ההשתקפות
היעדר רפלקס המורו אצל התינוק קשור בדרך כלל לנוכחות של:
- פגיעה בעצבים של מקלעת הברך;
- שבר של עצם הבריח או עצם כתף העשויה ללחוץ על מקלעת הברכיאל;
- דימום תוך גולגולתי;
- זיהום של מערכת העצבים;
- מום במוח או בעמוד השדרה.
ברוב המקרים, כאשר הרפלקס נעדר משני צידי הגוף המשמעות היא שלתינוק עלולה להיות בעיה חמורה יותר, כגון נזק מוחי, אם הוא נעדר רק בזרוע אחת, סביר יותר שהוא יהיה קשור לשינויים. במקלעת הברכיאל.
לפיכך, כאשר רפלקס המורו נעדר, רופא הילדים מפנה לרופא נוירופדיאטרי, שעשוי להזמין בדיקות אחרות, כמו צילום רנטגן בכתף או טומוגרפיה, כדי לנסות לזהות את הגורם וכך להתחיל את הטיפול המתאים ביותר.