משפיען הריצה הזה רוצה שתדע ש*אפשר* להתחרט על אימון
תוֹכֶן
הרם את היד אם ראית מנטרות מוטיבציה כמו "אין תירוצים" או "האימון הרע היחיד הוא זה שלא עשית" מאכלסות את פיד האינסטגרם שלך. כולם, נכון?! ובכן, עלי פלר, הבלוגר מאחורי עלי במנוסה (והפודקאסט באותו שם), כאן כדי להזכיר לכם שאמנם כולם צריכים דחיפה טובה מדי פעם כדי לקום מהספה, אבל חשוב גם להקשיב לו את הגוף שלך ותביני שזה מכריח את עצמך להתאמן לא תמיד הרעיון הכי טוב. (קשור: 7 סימנים שאתה באמת זקוק ליום מנוחה)
בפוסט באינסטגרם, פלר פתחה כיצד לאחרונה כמעט הכריחה את עצמה לצאת לריצה למרות שהגוף שלה לא היה מוכן לזה. "ברגע שהגעתי [לפארק], די ידעתי שריצה לא תתרחש", כתבה. "ניסיתי כמה פעמים, אבל זה פשוט לא הרגיש טוב."
פלר אינו זר לתחושה זו ומספר צוּרָה כיצד בילתה כל חייה בדחיפת גופה לגבול. "במשך שנים אמרתי לעצמי שאני היה להקשיב לגוף שלי, שמה שהגוף שלי רצה זה כמות אכזרית של פעילות גופנית", היא אומרת. "נראה היה שזה מה שכולם עושים. וכולם נהיו מהירים יותר, בכושרים ולכאורה בריאים יותר. אז, הלכתי בעקבותיו. האימונים שלי התארכו, ימי המנוחה שלי דלילים יותר - והייתי עובר תקופות של התחזקות מהירה יותר או יותר בכושר."
אבל האסטרטגיה הזו באה עם קבוצת תופעות הלוואי שלה. "התחלתי לשרוף ברצינות והגעתי למצב שהכל כאב", היא אומרת. "מעולם לא באמת היו לי פציעות מוגדרות, למרבה המזל. בלי שברי מאמץ, בלי קרעים, בלי דלקת בגידים. אבל כאב לי, והגוף שלי היה עייף, ובמקום להקשיב ולרדת בעצם, המשכתי ללכת. זה היה כפייתי". (קשור: כיצד פגיעה לימדה אותי שאין שום דבר רע בריצת מרחק קצר יותר)
נדרשו מספר תזכורות עד שפלר הבין סוף סוף שגישה זו לכושר אינה בריאה. "לפני כמה שנים התאמנתי לקראת המרתון השני שלי, והיו לי כל כך רעים של השוקיים", היא אומרת. "כל צעד גרם לשוקי לפעום ולכאוב, אבל המשכתי לרוץ, והייתי מפסיק כל כמה מטרים כדי למתוח. זה לא בריא! אבל תוכנית האימונים הכל-יכולה שלי אמרה לרוץ 6 מייל באותו יום, אז עשיתי. אני זוכר שצלעתי הביתה. במחשבה, "אני מצטער על האימון הזה." בפעם אחרת, רצתי כשיש לי חום, ובסופו של דבר הרמה אותי ימים. הצטערתי גם על האימון הזה-וזה בסדר. למדתי מזה".
אז כשגופתה של פלר לא עמדה לרוץ בסוף השבוע האחרון, היא סוף סוף הקשיבה. "אם הייתי רצה בסוף השבוע הזה כשזה לא הרגיש טוב לגוף שלי, כנראה שהייתי מבלה את כל שאר סוף השבוע בכאב", היא אומרת. "במקום זאת, יצאתי לטייל, הצלחתי להתעדכן עם חבר נהדר, הרגשתי מדהים, ויכולתי לבלות את שארית סוף השבוע בטיולים, בציד דירות ולקחת את הגור שלי בשחייה". (קשור: כיצד להשתמש בימי מנוחה של שחזור פעיל כדי להפיק את המרב מהאימונים שלך)
בסופו של יום, פלר רוצה שתדע שלמרות הלחץ שאתה עלול להרגיש מחברים או מאינסטגרם, זה הוא אכן אפשר להתחרט על אימון - ולתת לגוף שלך זמן להתאושש זה תירוץ מספיק טוב לדלג על תחושת הזיעה שלך. "ממש קל להיקלע למוטיבציה וההמולה המתמדת של המדיה החברתית", היא אומרת. "נראה שכולם, במיוחד ב-#MotivationMonday או #WorkoutWednesday, מוחצים את זה כל יום ויום. אבל אם אתה חושב שאולי תצטרך יום מנוחה, כנראה שכן." (קשור: איך למדתי לאהוב ימי מנוחה)
פלר אומרת שכעת, היא שילבה ימי מנוחה בתוכנית האימונים שלה כדי לתת לגוף שלה זמן להתאושש. אם כבר, ימי חופש אלה מאפשרים לה להתאמץ יותר בימים שהיא מתאמן-מה שחשוב יותר בטווח הארוך. "אתה לא הולך להשמין או לעלות במשקל בשביל לקחת יום חופש מאימון - או אפילו יומיים או שבוע", היא אומרת. "אני מכירה כל כך הרבה נשים שמסרבות לימי מנוחה כי הן אוהבות להיות פעילות, ואני מקבלת את זה. גם אני. אני הכי שמחה כשאני בתנועה. אבל אני גם חושבת משהו שרוב האנשים לא חושבים אני רוצה להודות שהם מפחדים שהם יקבלו או ירגישו שמנים אם לא יתאמן במשך יום-וזה כל כך לא מציאותי ". (נ.ב. ימי מנוחה צריכים להתייחס להתאוששות אקטיבית, לא לשבת על התחת ולא לעשות כלום)
"אתה יודע מתי אתה עלול לעלות במשקל?" היא הוסיפה. "כשאתה עובד את עצמך כל כך קשה שאתה נפצע וצריך לקחת חודשים לבטל כל פעילות גופנית. קח את היום כדי שלא תצטרך לקחת את החודשים. אתה תהיה בסדר."
לא יכולנו להסכים יותר.