השתלת כבד: מתי מצוין וכיצד החלמה
תוֹכֶן
השתלת כבד היא הליך כירורגי המיועד לאנשים הסובלים מנזק כבד כבד, כך שתפקודו של איבר זה נפגע, כמו במקרה של שחמת כבד, אי ספיקת כבד, סרטן כבד וכולנגיטיס, למשל.
לפיכך, כאשר מסמנים השתלת כבד, חשוב שהאדם יקפיד על תזונה בריאה ומאוזנת, כדי למנוע נזק נוסף לאיבר. בנוסף, כאשר ההשתלה מורשית, חשוב שהאדם יזום צום שלם על מנת שניתן יהיה לבצע את ההשתלה.
לאחר ההשתלה, האדם נשאר בדרך כלל בין 10 ל -14 יום באשפוז, כך שהוא יכול להיות במעקב על ידי הצוות הרפואי וניתן לאמתו כאשר האורגניזם מגיב לאיבר החדש, וכך גם ניתן למנוע סיבוכים.
מתי מצוין
ניתן לציין השתלת כבד כאשר האיבר נפגע קשות ומפסיק לעבוד, מכיוון שהוא יכול לקרות במקרה של שחמת, הפטיטיס פולמני או סרטן באיבר זה, בקרב אנשים בכל גיל, כולל ילדים.
יש אינדיקציה להשתלה כאשר תרופות, הקרנות או כימותרפיה אינן מסוגלות להחזיר את תפקודן התקין. במקרה זה, על המטופל להמשיך בביצוע הטיפול שהציע הרופא ובביצוע הבדיקות הדרושות עד להופעת תורם כבד תואם, הנמצא במשקל האידיאלי וללא כל בעיה בריאותית.
ניתן לציין את ההשתלה במקרה של מחלות אקוטיות או כרוניות, אשר סיכויים נמוכים להופיע שוב לאחר ההשתלה, כגון:
- שחמת הכבד;
- מחלות מטבוליות;
- כולנגיטיס טרשתית;
- אטרזיה בדרכי המרה;
- הפטיטיס כרונית;
- כשל בכבד.
כמה מחלות שאולי לא מתאימות להשתלה הן הפטיטיס B, מכיוון שהנגיף נוטה להתיישב בכבד 'החדש' ובמקרה של שחמת הנגרמת על ידי אלכוהוליזם, כי אם האדם ימשיך לשתות את האיבר 'החדש' בהגזמה זה גם להיפגע. לפיכך, על הרופא לציין מתי או לא ניתן לבצע את ההשתלה על בסיס מחלת הכבד של האדם ובריאותו הכללית של האדם.
כיצד להתכונן להשתלה
על מנת להתכונן להליך מסוג זה, עליכם לשמור על תזונה טובה, ולהימנע ממזונות עשירים בשומן וסוכר, תוך מתן עדיפות לירקות, פירות ובשרים רזים. בנוסף, חשוב ליידע את הרופא על כל הסימפטומים הקיימים כדי שיוכל לחקור ולהתחיל טיפול מתאים.
כאשר הרופא בא במגע, קורא לאדם להשתלה, חשוב שהאדם יזום צום כולל ויגיע לבית החולים המצוין בהקדם האפשרי לביצוע ההליך.
על מי שיקבל את האיבר שנתרם להיות בן זוג בגיל חוקי ולהביא את כל המסמכים הדרושים כדי להתקבל לקבלת האיבר. לאחר הניתוח, האדם רגיל להיות בטיפול נמרץ לפחות 10 עד 14 יום.
איך החלמה
לאחר השתלת כבד האדם בדרך כלל שוהה בבית החולים מספר שבועות כדי לעקוב אחר התגובה של הגוף לאיבר החדש ולמנוע סיבוכים שעלולים לקרות.לאחר תקופה זו, האדם יכול לחזור הביתה, אולם עליו לעקוב אחר מספר המלצות רפואיות לקידום איכות חייהם, כגון שימוש בתרופות מדכאות חיסון, למשל.
לאחר ההשתלה האדם יכול להיות בעל חיים תקינים, בהיותו נחוץ למלא אחר הוראות הרופא, להיות במעקב קבוע באמצעות התייעצויות רפואיות ובדיקות ובעל הרגלי חיים בריאים.
1. בבית החולים
לאחר ההשתלה יש לאשפז את האדם לבית החולים למשך כשבוע עד שבועיים בכדי לנטר את הלחץ, את רמת הגלוקוז בדם, את קרישת הדם, את תפקוד הכליות ואחרים שחשוב לבדוק האם האדם במצב בריאותו וניתן למנוע זיהומים.
בתחילה, האדם צריך להישאר בטיפול נמרץ, אולם מרגע היציבות, הוא יכול ללכת לחדר כדי להמשיך להיות במעקב. עדיין בבית החולים, האדם יכול לבצע פגישות פיזיותרפיה כדי לשפר את יכולת הנשימה ולהפחית את הסיכון לסיבוכים מוטוריים כגון נוקשות והתקצרות שרירים, פקקת ואחרים.
2. בבית
מרגע שהתייצב האדם, אין סימני דחייה והבדיקות נחשבות תקינות, הרופא יכול לשחרר את האדם כל עוד האדם עוקב אחר הטיפול בבית.
הטיפול בבית צריך להיעשות בשימוש בתרופות מדכאות חיסון שצוין על ידי הרופא ופועלות ישירות על מערכת החיסון, ומפחיתה את הסיכון לדחייה לאיבר המושתל. עם זאת, כתוצאה מכך קיים סיכון גדול יותר לפתח זיהומים. לפיכך, חשוב שמנת התרופות תהיה מספקת, כך שהאורגניזם יוכל לפעול נגד גורמים זיהומיים פולשים במקביל לדחיית איברים.
כמה תרופות שניתן להשתמש בהן הן פרדניזון, ציקלוספורין, אזתיופרין, גלובולינים ונוגדנים חד שבטיים, אך המינון משתנה מאדם לאדם אחר מכיוון שזה תלוי במספר גורמים שיש להעריך על ידי הרופא כגון המחלה שהובילה למחלה. השתלה, גיל, משקל ומחלות אחרות כגון בעיות לב וסוכרת.
בנוסף לשימוש בתרופות, מומלץ לאדם להיות הרגלי אורח חיים בריאים, הימנעות מצריכת משקאות אלכוהוליים ומזונות שומניים, ותרגול בפעילות גופנית קלה שאמורה להיות מומלצת על ידי איש החינוך הגופני.
תופעות לוואי אפשריות של תרופות
בשימוש בתרופות מדכאות חיסון, עלולים להופיע תסמינים כמו נפיחות בגוף, עלייה במשקל, כמות מוגברת של שיער בגוף, במיוחד על פני נשים, אוסטאופורוזיס, עיכול לקוי, נשירת שיער וקיכלי. לפיכך, יש להתבונן בתסמינים המופיעים ולדבר עם הרופא על מנת שיוכל לציין מה ניתן לעשות בכדי לשלוט בתסמינים לא נעימים אלו, מבלי לסכן את תוכנית הדיכוי החיסוני.