מדוע פרידת יום האהבה הייתה הדבר הטוב ביותר שקרה לי
תוֹכֶן
בשנת 2014, יצאתי ממערכת יחסים בת שמונה שנים אחרי שתפסתי את החבר שלי עם זר בזמן שייט זוגי ליום האהבה. לא הייתי בטוח איך אני הולך לחזור מזה עד שפגשתי מישהו שבאמת התחברתי איתו מאוחר יותר באותה שנה. לרוע המזל, למרות שבאמת רציתי מערכת יחסים, הוא לא רצה. לאחר שסירב לסירוגין במשך חודשים, הוא החליט לסיים איתי-שוב פעם ביום האהבה. (ברצינות חברים, אני לא יכול להמציא את הדברים האלה.)
בשלב הזה, פשוט כל כך נמאס לי מהכל. בדיוק עברתי פרידה שוב. כתוצאה מכך, לא התמקדתי בעבודתי והייתי על סף פיטורים, ופשוט הייתי במצב נורא מבפנים ומבחוץ.
הבנתי שאני צריך לעשות משהו אחר. עשיתי הכל למען כולם והזנחתי את עצמי בתהליך. אז החלטתי שאתחיל לעשות קצת יוגה חמה כדי, אתה יודע, לְהִרָגַע. לאחר חיפוש מהיר בגוגל, החלטתי ללכת על Lyons Den Power Yoga בעיקר כי חשבתי שהלוגו שלהם נחמד.
כשנכנסתי לשיעור, האורות היו עמומים, וחשבתי "אה, זה מושלם-בדיוק מה שאני רוצה", ובהליכות בת'אני ליונס, המדריכה שלנו. היא הדליקה כל אור ואמרה: "אף אחד לא ישן הלילה." לא היה לי מושג למה נרשמתי.
בסוף השיעור הייתי ספוג זיעה לאחר שסיימתי את אחד האימונים הקשים בחיי, אבל הייתי מוכן לגמרי לעוד. זו הסיבה שבאותו לילה נרשמתי לתוכנית המהפכה האישית של 40 ימים, הכוללת שישה ימי יוגה בשבוע יחד עם מדיטציה ועבודה עצמית.
זמן קצר לאחר שהתחלתי את התוכנית, הבנתי במהירות שמעבר להתאמן באופן עקבי במשך 40 יום, זה אילץ אותי להקדיש לעצמי זמן, מה שהייתי זקוק לו נואשות. למדתי לבנות לעצמי תרגול יוגה ומדיטציה משלי, שהתחיל ב -15 דקות וצמח לשעה סולידית. כי לא עשיתי שום דבר לעצמי לפני כן, שילוב כל זה בחיי היה אתגר אבל משהו שלמדתי להעריך מאוד. (קשורים: איך לפנות זמן לטיפול עצמי כשאין לך)
בתום 40 הימים האלה קיוויתי שאקום ותהפוך בצורה קסומה לדוגמנית על חזקה וכל הבעיות שלי פוף! לְהֵעָלֵם. אבל למרות שהגוף שלי בהחלט השתנה, פריצת הדרך הגדולה ביותר הייתה עד כמה הרגשתי סמכויות לקחת על עצמי את החיים שלי-איך למדתי למצוא נחמה באי הנוחות ובעצם ליהנות מהרגע הנוכחי מול המאבק במהלך היום שלי. (קשור: היוגה הטובה ביותר לירידה במשקל, כוח ועוד)
לאחר שסיימתי 40 ימים, המשכתי לתרגל יוגה באופן קבוע. חמישה חודשים לאחר התרגול שלי, נרשמתי לליונס דן למורים עם בת'אני, שזו הסיבה שהתחברתי כל כך ליוגה מלכתחילה. שוב, באמת לא ידעתי למה לצפות, או אפילו אם אני באמת רוצה ללמד - אבל ידעתי שאני רוצה ללמוד יותר על יוגה.
בזמן ההכשרה להיות מדריך, הוזמנתי לשיעור קרוספיט עם קני סנטוצ'י בניו יורק.החלטתי לנסות ולזכור שחשבתי "אוי, אני עושה את כל היוגה הזו עכשיו, אז אני לגמרי יכולה להתמודד עם זה." כל כך טעיתי. תוך 20 דקות הרסתי יתר על המידה וחשבתי באופן חוקי שעברה שעה שלמה. זה לא היה. נותרו לנו עוד 40 דקות.
בקיצור, קני בעט לי בישבן. בשנה שעברה הפכתי לחבר במשרה מלאה ומאז אני שותה את ה-Bootcamp/CrossFit kool-aid. שיעורים עם קני הם כמו סוג אחר של יוגה, למעט עם משקולות וריבות AC/DC. הוא דוחף ומעורר בי השראה כל יום לצאת מאזור הנוחות שלי ולעולם לא להסתפק במשהו פחות מהטוב ביותר שלי. (נשמע כמו משהו שהיית רוצה לנסות? הנה איך אתה יכול לעשות קרוספיט לשגרת האימון שלך.)
אני אוהב את תחושת הקהילה בשיעורי כושר קבוצתיים. יש משהו בלהיות בתעלות וללקחת רימונים ביחד; שהאחווה היא הכל בשבילי. אנשים בשיעורים האלה נמצאים שם בשבילך (והם אפילו לא מכירים אותך!), מה שמספק תחושה של משפחה, במיוחד אם אתה עובר תקופה קשה. המחויבות לצמיחה האישית שלי ושל האנשים שסביבי היא מה שמעצים אותי להמשיך - בין אם זה לדחוף דרך צ'טורנגה נוספת או לעשות עוד תנופת קטלבלס אחת.
כיום, אני מתרגל ומלמד יוגה לפחות ארבע פעמים בשבוע ומבלה שישה ימים בקרוספיט. שתי התרגולים שינו את דרך החשיבה שלי ובכך שינו את הגוף שלי ואת כל חיי. יש לי כל כך הרבה הכרת תודה, אהבה והערצה לשתי הקהילות הללו. בגללם הגוף החיצוני שלי הוא השתקפות ישירה של מה שקורה בפנים.
עכשיו, עברו כמעט שלוש שנים מאז הפרידה שלי. אני מסתכל על זה עכשיו ואני כל כך אסיר תודה כי זה היה אחד הדברים הטובים ביותר שקרו בחיי. בגלל החוויה הזו נכנסתי לעצמי ולמדתי לאהוב עצמי.