דיאטת פנילקטונוריה: מאכלים ותפריטים אסורים
תוֹכֶן
- מזונות מותרים בפנילקטונוריה
- מזונות אסורים בפנילקטונוריה
- כמות הפנילאלנין המותרת לפי גיל
- תפריט לדוגמא
- תפריט לדוגמא לילד בן 3 עם פנילקטונוריה:
בתזונה לאנשים עם פנילקטונוריה חשוב מאוד לשלוט על צריכת פנילאלנין, שהיא חומצת אמינו שקיימת בעיקר במזונות עשירים בחלבון, כמו בשר, דגים, ביצים, חלב ומוצרי חלב. לפיכך, אלו שיש להם פנילקטונוריה צריכים לעבור בדיקות דם קבועות כדי להעריך את כמות הפנילאלנין בדם, ולחשב יחד עם הרופא את כמות הפנילאלנין שהם יכולים לבלוע במהלך היום.
מכיוון שיש צורך להימנע ממרבית המזונות העשירים בחלבונים, על פנילקטונוריקה להשתמש גם בתוספי חלבון ללא פנילאלנין, מכיוון שחלבונים הם חומרים מזינים חשובים ביותר בגוף, שלא ניתן לסלקם לחלוטין.
בנוסף, בהיעדר צריכת פנילאלנין, הגוף זקוק למינונים גבוהים יותר של טירוזין, שהיא חומצת אמינו נוספת ההופכת לחיונית להתפתחות בהיעדר פנילאלנין. מסיבה זו, בדרך כלל יש צורך בתוספת טירוזין בנוסף לדיאטה. בדוק כי אמצעי זהירות אחרים חשובים בטיפול בפנילקטונוריה.
מזונות מותרים בפנילקטונוריה
מאכלים המותרים לאנשים עם פנילקטונוריה הם:
- פירות:תפוח, אגס, מלון, ענבים, אקרולה, לימון, ז'אבוטיקבה, דומדמניות;
- כמה קמחים: עמילן, קסווה;
- ממתק: סוכר, ריבת פירות, דבש, סאגו, קרמוגמה;
- שומנים: שמנים צמחיים, קרמים צמחיים ללא חלב ונגזרות;
- אחרים: סוכריות, סוכריות על מקל, שתייה קלה, ארטיק פירות ללא חלב, קפה, תה, ג'לטין צמחי עשוי אצות ים, חרדל, פלפל.
ישנם גם מאכלים אחרים המותרים לפנילקטונוריקה, אך עליהם להיות מבוקרים. מזונות אלה הם:
- ירקות באופן כללי, כמו תרד, מנגולד, עגבניה, דלעת, טטות, תפוחי אדמה, בטטה, במיה, סלק, כרובית, גזר, צ'איוט.
- אחרים: אטריות אורז ללא ביצים, אורז, מי קוקוס.
בנוסף, ישנן גרסאות מיוחדות של המרכיבים עם כמות פחותה של פנילאלנין, כמו אורז, קמח חיטה או פסטה, למשל.
למרות שמגבלות התזונה נהדרות עבור פנילקטונוריקה, ישנם מוצרים מתועשים רבים שאין בהם פנילאלנין או שהם דלים בחומצת אמינו זו. עם זאת, בכל המקרים חשוב מאוד לקרוא על אריזת המוצר אם הוא מכיל פנילאלנין.
ראה רשימה מלאה יותר של מאכלים מותרים וכמויות של פנילאלנין.
מזונות אסורים בפנילקטונוריה
מזונות האסורים בפנילקטונוריה הם אלו העשירים בפנילאלנין, שהם בעיקר מזון עשיר בחלבונים, כגון:
- מזון מן החי: בשרים, דגים, פירות ים, חלב ומוצרי בשר, ביצים ומוצרי בשר כמו נקניק, נקניק, בייקון, חזיר.
- מזונות ממוצא צמחי: חיטה, חומוס, שעועית, אפונה, עדשים, מוצרי סויה וסויה, אגוזים, אגוזי מלך, בוטנים, אגוזי לוז, שקדים, פיסטוקים, צנוברים;
- ממתיקים של אספרטיים או מזונות המכילים ממתיק זה;
- מוצרים המכילים אוכל אסור, כגון עוגות, עוגיות ולחם.
מכיוון שתזונת הפנילקטונוריקה דלה בחלבון, על אנשים אלה ליטול תוספים מיוחדים של חומצות אמינו שאינן מכילות פנילאלנין על מנת להבטיח צמיחה תקינה ותפקוד של הגוף.
כמות הפנילאלנין המותרת לפי גיל
כמות הפנילאלנין הניתנת לאכילה מדי יום משתנה בהתאם לגיל ולמשקל, והזנת הפנילקטונוריקה צריכה להיעשות באופן שאינו עולה על ערכי הפנילאלנין המותרים. הרשימה שלהלן מציגה את הערכים המותרים של חומצת אמינו זו בהתאם לקבוצת הגיל:
- בין 0 ל -6 חודשים: 20 עד 70 מ"ג / ק"ג ליום;
- בין 7 חודשים לשנה: 15 עד 50 מ"ג / ק"ג ליום;
- מגיל 1 עד 4 שנים: 15 עד 40 מ"ג / ק"ג ליום;
- מגיל 4 עד 7 שנים: 15 עד 35 מ"ג / ק"ג ליום;
- משבע ואילך: 15 עד 30 מ"ג / ק"ג ליום.
אם האדם הסובל מפנילקטונוריה בולע פנילאלנין רק בכמויות המותרות, לא תתפשר על התפתחותם המוטורית והקוגניטיבית. למידע נוסף ראה: להבין טוב יותר מהי פנילקטונוריה ואיך מטפלים בו.
תפריט לדוגמא
על תפריט הדיאטה לפנילקטונוריה להתאים אישית ולהכין אותו על ידי תזונאי, מכיוון שהוא צריך לקחת בחשבון את גילו של האדם, את כמות הפנילאלנין המותרת ואת תוצאות בדיקות הדם.
תפריט לדוגמא לילד בן 3 עם פנילקטונוריה:
סובלנות: 300 מ"ג פנילאלנין ליום
תַפרִיט | כמות פנילאלנין |
ארוחת בוקר | |
300 מ"ל פורמולה ספציפית | 60 מ"ג |
3 כפות דגני בוקר | 15 מ"ג |
60 גרם אפרסק משומר | 9 מ"ג |
ארוחת צהריים | |
230 מ"ל פורמולה ספציפית | 46 מ"ג |
חצי פרוסת לחם דל חלבונים | 7 מ"ג |
כפית ריבה | 0 |
40 גרם גזר מבושל | 13 מ"ג |
25 גרם משמשים כבושים | 6 מ"ג |
חָטִיף | |
4 פרוסות תפוח עץ קלוף | 4 מ"ג |
10 עוגיות | 18 מ"ג |
נוסחה ספציפית | 46 מ"ג |
אֲרוּחַת עֶרֶב | |
נוסחה ספציפית | 46 מ"ג |
חצי כוס פסטה דלת חלבונים | 5 מ"ג |
2 כפות רוטב עגבניות | 16 מ"ג |
2 כפות שעועית ירוקה מבושלת | 9 מ"ג |
סך הכל | 300 מ"ג |
חשוב גם שהאדם ובני משפחתו יבדקו על תוויות המוצר אם יש במזון פנילאלנין או לא ומה התוכן שלו, ובכך להתאים את כמות המזון שניתן לצרוך.