בילירובין ישיר ועקיף: מה זה ולמה הוא עשוי להיות גבוה
תוֹכֶן
- ערכי ייחוס של בילירובין
- מתי לעבור את בדיקת הבילירובין
- מה יכול להיות בילירובין גבוה
- עלייה בילירובין עקיפה
- הגדלת בילירובין ישיר
בדיקת הבילירובין מסייעת באבחון בעיות בכבד, צינורות מרה או אנמיה המוליטית, למשל, מכיוון שבילירובין הוא תוצר של הרס כדוריות הדם האדומות וכדי לחסל אותו על ידי הגוף הוא צריך להיות מצומד לסוכר בכבד ולעבור פעולת המרה.
ישנם שני סוגים עיקריים של בילירובין שניתן למדוד באמצעות בדיקה זו:
- בילירובין עקיף או לא מצומד: זהו החומר שנוצר בזמן הרס כדוריות הדם האדומות בדם והוא מועבר לאחר מכן לכבד. לכן, ריכוזו גבוה יותר בדם ועשוי להשתנות כאשר יש מצב הכרוך בתאי דם אדומים, כגון אנמיה המוליטית, למשל;
- בילירובין ישיר או מצומד: תואם את הצמידה בין בילירובין לחומצה גלוקורונית, סוכר, בכבד. בילירובין ישיר עובר פעולת מרה במעי, כשהוא מסולק בצורה של urobilinogen או sterobilobiles. לפיכך, ריכוז הבילירובין הישיר משתנה כאשר יש פגיעה בכבד או חסימה בכיס המרה.
נדרשת בדיקת בילירובין במטרה להעריך את תפקוד הכבד, לעקוב אחר הטיפול בילודים צהובים ולהעריך מחלות העלולות להפריע לייצור, אחסון, חילוף חומרים או הפרשה של בילירובין. בדרך כלל הרופא מזמין את סך הבילירובין, אולם מעבדות בדרך כלל גם משחררות מינונים ישירים ועקיפים של בילירובין, מכיוון ששני המינונים הללו אחראים לערך הבילירובין הכולל. ראה אילו בדיקות אחרות עוזרות בזיהוי בעיות בכבד.
בדיקת הבילירובין אינה מצריכה הכנה והיא מבוצעת עם כמות קטנה של דם. עם זאת, תוצאה של בדיקה זו עלולה לסבול מהפרעות כאשר הדגימה ממוליזית, כלומר כאשר כמות התאים האדומים ההרוסים היא גדולה מאוד, מה שקורה בדרך כלל כאשר האיסוף אינו מתבצע כהלכה. לכן חשוב שהאיסוף ייעשה במעבדה אמינה ועם אנשי מקצוע מיומנים.
ערכי ייחוס של בילירובין
ערכי הייחוס לבילירובין בדם הם:
סוג בילירובין | ערך רגיל |
בילירובין ישיר | עד 0.3 מ"ג / ד"ל |
בילירובין עקיף | עד 0.8 מ"ג / ד"ל |
סה"כ בילירובין | עד 1.2 מ"ג / ד"ל |
בחלק מהתינוקות יש רמות גבוהות מאוד של בילירובין, מה שעלול להיות בגלל חוסר בשלות האיברים הקשורים לחילוף החומרים של הבילירובין או לחץ בצירים. ערכי הייחוס לבילירובין אצל תינוקות משתנים בהתאם לחייהם, והם:
- עד 24 שעות לאחר הלידה: 1.4 - 8.7 מ"ג / ד"ל;
- עד 48 שעות לאחר הלידה: 3.4 - 11.5 מ"ג / ד"ל;
- בין 3 ל 5 ימים לאחר הלידה: 1.5 - 12 מ"ג / ד"ל.
לאחר היום השישי ערכי הייחוס זהים לאלה של המבוגר. ערכים מעל לערך הייחוס מצביעים על כך שלתינוק יש צהבת, שהיא אחת המחלות השכיחות ביותר אצל היילוד ושניתן לטפל בה בקלות באמצעות פוטותרפיה, שמטרתה להקטין את ריכוז הבילירובין בגוף התינוק. למידע נוסף על צהבת ילודים, סיבות ואופן הטיפול.
מתי לעבור את בדיקת הבילירובין
בדיקת הבילירובין מוזמנת בדרך כלל על ידי הרופא כאשר ישנם תסמינים של בעיות בכבד, כגון עייפות יתר, בחילות תכופות, הקאות, כאבים מתמידים בבטן, שתן כהה או עור צהבהב, למשל.
עם זאת, ניתן להשתמש בבדיקה זו גם כאשר יש חשד לשחמת הכבד, הפטיטיס ואנמיה המוליטית, הגורמת לסימנים כמו חיוורון, שינה תכופה, עור יבש, שיער דליל או ציפורניים חלשות. ראה תסמינים אחרים של אנמיה המוליטית.
הירידה ברמות הבילירובין נובעת בדרך כלל משימוש בתרופות מסוימות, אולם, רמות הבילירובין הגבוהות בדרך כלל מעידות על בעיות בריאות שעלולות להיות חמורות אם לא מטפלים בהן.
מה יכול להיות בילירובין גבוה
הסיבה לעלייה בבילירובין בדם משתנה בהתאם לסוג הבילירובין המוגבר:
עלייה בילירובין עקיפה
במקרים אלה, השינוי ברמות הבילירובין נגרם כמעט תמיד משינוי בדם, אולם הסיבות העיקריות כוללות:
- אנמיה המוליטית;
- אנמיה מזיקה;
- המוגלובינופתים;
- עירויי דם.
בנוסף, ישנם גם מקרים בהם מגביר בילירובין עקיף עקב תסמונת, המכונה תסמונת גילברט, בהם יש שינוי גנטי המונע מהכבד לחסל כראוי את הבילירובין. למידע נוסף על תסמונת גילברט.
הגדלת בילירובין ישיר
כשיש עלייה בבילירובין ישיר זה בדרך כלל סימן שיש בעיה בכבד או בצינורות המרה. לפיכך, חלק מהגורמים העיקריים כוללים:
- הפטיטיס נגיפית;
- מחלת כבד אלכוהולית;
- אבן בצינורות המרה;
- גידולים בכבד או בצינורות המרה.
שימוש מוגזם בתרופות המשפיעות על הכבד, כמו אקמול, יכול גם להוביל לעלייה בסוג זה של בילירובין בדם. להבין טוב יותר מה גורם לעלייה בילירובין וצהבת אצל מבוגרים.