מדוע 'להיות חכם' לא עוזר לאנשים עם הפרעות קשב וריכוז
תוֹכֶן
סקירה כללית
הפרעת קשב וריכוז (ADHD) מסווגת כתופעה עצבית המתפתחת בדרך כלל במהלך הילדות המוקדמת.
הפרעות קשב וריכוז יכולות להציב אתגרים רבים בפעילויות היומיומיות. עם זאת, אנשים רבים מתנחמים בתפיסה השגויה שילדים עם הפרעת קשב וריכוז הם חכמים יותר מאלו ללא הפרעה. עם זאת, אינטליגנציה והפרעות קשב וריכוז לא הולכות יד ביד.
אנשים עם הפרעות קשב וריכוז עשויים לסבול מנתוני משכל רבים יותר. עם זאת, בהנחה שקיים מתאם עשוי להזיק מכיוון שהוא יכול למנוע מילדכם לקבל את העזרה הדרושה לו.
מה זה הפרעות קשב וריכוז?
הפרעות קשב וריכוז מאובחנות לרוב בסביבות גיל 7. עם זאת, בדרך כלל, תסמינים של ההפרעה נראים לפני גיל 12. ADHD ידוע בעיקר בזכות גרימת התנהגות היפראקטיבית וקשיי קשב.
על פי נתוני הברית הלאומית לחולי נפש (NAMI), כ -9 אחוז מילדי ארה"ב וכ -4 אחוז מהמבוגרים סובלים מההפרעה. הסיבה לכך שיש הבדלים סטטיסטיים היא מכיוון שבמבוגרים מסוימים הסימפטומים משתפרים כך שהם כבר לא עומדים בקריטריונים האבחוניים להפרעה. זה גם נפוץ יותר אצל בנים.
כמה מהתסמינים השכיחים ביותר של הפרעות קשב וריכוז הם:
- חוֹסֶר סַבְלָנוּת
- תנועה מתמדת
- קושי לשבת בשקט
- דיבור מתמיד
- בעיות במילוי משימות
- חוסר יכולת להקשיב או לעקוב אחר ההוראות כשניתן לקבל הוראות
- שעמום אלא אם כן מתבדר ללא הרף
- קוטע שיחות אחרות
- לעשות דברים בלי לחשוב (או בדחף)
- בעיות בלימוד מושגים וחומרים בבית הספר
המכון הלאומי לבריאות הנפש (NIMH) מסווג גם את ההפרעה לשלושה תת-סוגים:
- בעיקר לא קשובים (קיימים יותר תסמינים של חוסר תשומת לב בהשוואה להיפראקטיביות)
- בעיקר היפראקטיבית-אימפולסיבית
- משולב היפראקטיבי-אימפולסיבי ולא קשוב (זו הצורה הנפוצה ביותר של הפרעות קשב וריכוז)
כדי להיות מאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז, עליך להציג שישה תסמינים ומעלה (אם כי מבוגרים עשויים רק להראות חמישה תסמינים או יותר לצורך אבחנה).
הפרעות קשב וריכוז ומנת משכל
יש ויכוחים רבים אם מישהו עם הפרעות קשב וריכוז הוא בעל מנת משכל גבוהה גבוהה באופן אוטומטי. יש ויכוח עוד יותר על משמעותו של מתאם כזה.
בהתאם לחומרת הסימפטומים, הפרעות קשב וריכוז יכולות להשפיע על יכולתו של האדם לתפקד בבית הספר ובעבודה. גם משימות יומיומיות יכולות להיות קשות. זה יכול ליצור רושם שלאדם יש מנת משכל גבוהה יותר כאשר זה לא המקרה.
על פי מחקר שפורסם בשנת 2010 ברפואה פסיכולוגית, מבוגרים שסבלו משכל IQ גבוה ו ל- ADHD נמצא תפקוד כללי פחות קוגניטיבי בהשוואה למשתתפים אחרים שהיו בעלי מנת משכל גבוהה אך לא ADHD.
במחקר נערכו מגוון של בדיקות מילוליות, זיכרון ופתרון בעיות. עם זאת, בעיה אחת במחקר זה היא שלא היו קבוצות ביקורת אחרות. למשל, לא היו קבוצות להפרעות קשב וריכוז בלבד או מנת משכל נמוכה להשוואה.
מצד שני, אנשים רבים עם ADHD רק ממקדים את תשומת ליבם למשהו שהם נהנים לעשות. זה יכול לתרגם היטב לבית הספר או לעבודה. במקרים כאלו, לא מנת המשכל נמוכה - זה רק שהאנשים האלה יכולים להתמקד רק בדברים שהכי אכפת להם מהם.
דוח אחר שפורסם בגיליון 2011 של רפואה פסיכולוגית קבע עוד כי מנת המשכל והפרעות קשב וריכוז הם ישויות נפרדות.
המחקר טוען כי מנת המשכל יכולה להופיע במשפחות זהה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, אולם אם קרוב משפחה עם מנת משכל גבוהה אינו אומר שאיש משפחה אחר עם הפרעת קשב וריכוז יהיה בעל מנת משכל זהה.
סוגיות אפשריות
תהליך האבחון של הפרעות קשב וריכוז יכול גם להוות בעיות בבואו לקבוע אם ילד "חכם" או לא. אין מבחן אחד שיכול לאבחן במדויק הפרעות קשב וריכוז - במקום זאת התהליך מבוסס על תצפיות ארוכות טווח על תסמינים אפשריים.
תנאים מסוימים אחרים, כמו אוטיזם או הפרעה דו קוטבית, עשויים לטעות גם בהפרעות קשב וריכוז. ההפרעה עשויה להופיע גם אצל חלק מהילדים הסובלים מלקויות למידה, מאחר שיש אנשים עם הפרעות קשב וריכוז.
ממריצים, כמו ריטלין ואדרדר, הם התרופות הנפוצות ביותר לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, והן יעילות למדי.
ממריץ מועיל במקרים מסוימים מכיוון שהוא מאמין שהגדלת רמות הכימיקלים במוח עוזרת להגדיל את המיקוד. תרופות אלה עשויות להפחית גם את היפראקטיביות. יש אנשים שעשויים גם לחוות פחות אימפולסיביות.
ממריצים יכולים לעשות הבדל עצום עבור חלק מהילדים החווים קשיים בבית הספר. מכשירי ה- IQ של מי שיכולים ללמוד ולבחון במלואם עשויים להתגבר בגלל יכולתם המשופרת להתמקד במשימות הכרוכות בבדיקת IQ פורמלית.
בשורה התחתונה
כמו בהפרעות אחרות, הפרעות קשב וריכוז אינן יכולות לחזות נכון מנת משכל. יתר על כן, "להיות חכם" לא תמיד תלוי במנת משכל גבוהה. המתאם בין הפרעות קשב וריכוז ל- IQ מבוסס על סטראוטיפים ותפיסות שגויות.
ישנן סכנות הקשורות לשניהם: מי שמניח שמישהו עם הפרעות קשב וריכוז סובל מ- IQ גבוה עשוי לא לבקש טיפול מתאים. מצד שני, מי שמניח שמישהו עם חולה הפרעות קשב וריכוז אינו אינטליגנטי ישכח את הפוטנציאל של אותו אדם.
חשוב להתייחס לטיפול בהפרעות קשב וריכוז כאל ישויות נפרדות. בעוד שאחד יכול להשפיע על השני, הם בוודאי אינם זהים.