חיים עם בן זוג חדש לאחר התעללות
תוֹכֶן
רוח הרפאים של האקס שלי עדיין חיה בגופי וגרמה לבהלה ופחד בפרובוקציה הקלה ביותר.
אזהרה: מאמר זה מכיל תיאורי התעללות שעשויים להרגיז. אם אתה או מישהו שאתה מכיר חווים אלימות במשפחה, עזרה זמינה. התקשר למוקד הלאומי לאלימות במשפחה 24/7 בטלפון 1-800-799-SAFE לקבלת תמיכה חסויה.
בספטמבר 2019, החבר שלי מזה 3 שנים גיבה אותי לפינה, צרח בפנים והעיף אותי בראש. התמוטטתי לקרקע, בבכי.
הוא כרע במהירות ברך, התחנן לסליחה.
זה קרה אינספור פעמים בעבר. הפעם היה שונה.
באותו הרגע ידעתי שאני לא מתכוון לעשות לו תירוצים נוספים. הוצאתי אותו מהדירה שלנו באותו יום.
אני לא בטוח למה זה היה מה שסוף סוף עשה את זה. אולי זה בגלל שהדף הראש היה חדש: הוא בדרך כלל דבק באגרופים.
אולי זה בגלל שהתחלתי לקרוא בסתר על מערכות יחסים פוגעניות, מנסה להבין אם זה מה שקורה לי. במבט לאחור, אני חושב שבניתי לרגע הזה הרבה זמן, והיום ההוא פשוט דחף אותי מעבר לקצה.
נדרשו חודשים רבים של עבודה קשה בטיפול כדי לקבל קצת פרספקטיבה. הבנתי שאני חי בפחד מתמיד כמעט שנתיים מאז שהתחלנו לחיות יחד.
הטיפול עזר לי להבין את הדפוסים שנקלעתי אליהם. ראיתי שאני מחפש ישירות אנשים בחיי ש"זקוקים לעזרה ". אנשים אלה המשיכו אז לנצל את הטבע האנוכי שלי. לפעמים אנשים משתמשים בזה בצורה הגרועה ביותר.
ביסודו של דבר, התייחסו אלי כמו שטיח פתח.
לא הייתי אחראי לאופן הטיפול שלי, אבל הטיפול עזר לי להכיר בכך שיש לי תפיסה לא בריאה איך מערכת יחסים צריכה להיות.
עם הזמן עברתי והתחלתי לצאת שוב. רציתי להזכיר לעצמי שיש שם אנשים שלא כמוהו. התאמנתי בקבלת החלטות בריאות ובזיהוי סוג האנשים שרציתי להיות בסביבתם, ולא האנשים ש"זקוקים "לי.
מעולם לא התכוונתי להיכנס למערכת יחסים אחרת, אבל כמו שקורה לעתים קרובות, פגשתי מישהו מדהים כשאפילו לא הסתכלתי.
הדברים זזו במהירות, אם כי הקפדתי לערוך חשבון עצמי עם עצמי אם אני עושה את אותן טעויות או לא. גיליתי, שוב ושוב, שלא הייתי.
הודעתי לו על העבר שלי בפגישה הראשונה שלנו, תאריך שנמשך למעלה מ 24 שעות.
החבר הכי טוב שלי שלח הודעות SMS מעת לעת כדי לוודא שאני בסדר, והרגעתי אותה שאני מרגישה בטוחה. הדייט שלי שאל אותי, בצחוק, אם החבר שלי בודק אותי. אמרתי שכן, והסברתי שהיא קצת יותר מגוננת על פי רוב בגלל הזוגיות האחרונה שלי.
היה מוקדם לספר לו על האקס הפוגעני שלי, אבל הרגשתי שיש לי מידה טובה של האופי שלו. הוא ביקש שאודיע לו אם אי פעם עשה משהו שלא בכוונה שגרם לי להרגיש לא נעים.
כשהתחילה נעילה עברנו לגור יחד. האלטרנטיבה הייתה להיות לבד למשך פרק זמן לא ידוע.
למרבה המזל, זה עבר טוב. מה שלא ציפיתי לו היה הטראומה שעברתי להרים את הראש.
סימני אזהרה להתעללותאם אתה מודאג מבני משפחה או חבר, צפה בכמה סימנים חשובים שיכולים להצביע על כך שהם נמצאים במערכת יחסים פוגענית וזקוקים לעזרה. אלו כוללים:
- לסגת ולתרץ לא לראות חברים או משפחה או לעשות פעילויות שפעם עשו (זה יכול להיות משהו שהמתעלל שולט בו)
- נראה חרד סביב בן הזוג או חושש מבן / בת הזוג
- עם חבורות או פציעות תכופות שהם משקרים או לא יכולים להסביר
- בעל גישה מוגבלת לכסף, כרטיסי אשראי או רכב
- מראה הבדל קיצוני באישיות
- לקבל שיחות תכופות מאדם משמעותי, במיוחד שיחות המחייבות אותם לבצע צ'ק-אין או שגורמות להם להיראות חרדים
- שיש בן זוג שיש לו מזג, הוא מקנא בקלות, או מאוד רכושני
- בגדים שיכולים להסתיר חבורות, כמו חולצות עם שרוול ארוך בקיץ
למידע נוסף, עיין במדריך למשאבים לאלימות במשפחה או פנה למוקד הלאומי לאלימות במשפחה.
פחד מתמשך
היו רמזים לפחדים ישנים שצצו לפני שעברנו לגור יחד, אך התברר מה קורה ברגע שבילינו את כל זמננו יחד.
הרגשתי קצת מעורער בעבר, אבל היה הרבה יותר קל להבריש את רגשות החרדה והפרנויה כשהם לא קורים כל יום. ברגע שעברנו לגור ביחד, ידעתי שאני צריך לדבר עם החבר שלי על מה שקורה איתי.
הפחד וההגנה שהיו הנורמה שלי עם האקס שלי היו עדיין נוכחים במעמקי הנפש והגוף שלי.
החבר החדש שלי הוא כל מה שהאקס שלי לא היה, ולא היה שם עלי אצבע. ובכל זאת, מדי פעם אני מגיב כאילו הוא עשוי.
אני עדיין מותנה להאמין שכל תסכול או מטרד מצד בן זוגי יכולים להפוך לכעס ואלימות המופנים כלפי. אני מתאר לעצמי שזה מועצם על ידי העובדה שאנחנו גרים בדירה שחלקתי פעם עם המתעלל שלי, ככל שעשיתי כמיטב יכולתי כדי שהחדרים ירגישו אחרת.
זה הדברים המטופשים שמחזירים את התחושות האלה - הדברים שאף אחד לא באמת צריך לכעוס עליהם.
האקס שלי היה משתמש בהם כתירוץ לפנק את התסכול והזעם בתוכו. ומבחינתי זה אומר שאני צריך לפחד.
יום אחד כשחבר שלי דפק על הדלת אחרי העבודה, עפתי בבהלה מלאה. האקס שלי נהג לכעוס עלי אם לא הייתי פותח את הדלת כשהוא שלח הודעה כדי לומר שהוא בדרך הביתה.
התנצלתי שוב ושוב, על סף דמעות. החבר שלי השקיע כמה דקות בהרגעתי והרגיע אותי שהוא לא כועס שלא פתחתי את הדלת.
כשהחבר החדש שלי לימד אותי איזה ג'יו ג'יטסו, הוא הצמיד אותי ליד מפרקי כף היד. צחקתי ועשיתי כמיטב יכולתי לזרוק אותו, אבל העמדה המסוימת הזו גרמה לי לקפוא.
זה הזכיר הרבה יותר את האקס שלי שהוצמד וצרח עליו, דבר ששכחתי ממנו עד לאותו הרגע. זיכרון יכול להיות מוזר כזה, להדחיק טראומה.
החבר שלי הביט במבט מבוהל עליי ומיד הרפה. ואז הוא החזיק אותי בזמן שבכיתי.
בפעם אחרת שיחקנו במאבק לאחר שאפינו קצת, ואיימנו למרוח זה את זה בבצק העוגיות שנשאר על כף העץ. צחקתי והתחמקתי מהכף הדביקה עד שחזרתי לפינה.
קפאתי והוא יכול היה מיד לומר שמשהו לא בסדר. המשחק שלנו נעצר כשהוא הוביל אותי בעדינות מהפינה. באותו רגע, הגוף שלי הרגיש כאילו חזרתי למצב שלא יכולתי לברוח, כשהיה לי משהו שהיה עלי לברוח מ.
יש אינספור דוגמאות לאירועים דומים - זמנים בהם גופי הגיב אינסטינקטיבית למשהו שפעם היה פירושו סכנה. כיום, אין לי ממה לפחד, אבל הגוף שלי זוכר מתי היה.
מקבל תשובות
שוחחתי עם אממנדה מייג'ור, יועצת זוגיות, מטפלת מינית וראש העיסוק הקליני ב- Relate, הספקית הגדולה ביותר בבריטניה לתמיכה במערכות יחסים, כדי לנסות להבין מדוע זה קורה.
היא הסבירה כי "מורשת ההתעללות במשפחה יכולה להיות עצומה. ניצולים נותרים לעיתים קרובות עם בעיות אמון, ובמקרים מסוימים פוטנציאל ל- PTSD, אך עם טיפול מומחה ניתן לעיתים קרובות לנהל אותו ואנשים יכולים לעבוד דרכו. "
"אחד הדברים המרכזיים להתקדם הוא היכולת לזהות ולבקש למלא את הצרכים שלך, מכיוון שבמערכת יחסים פוגענית הצרכים שלך אינם מוכרים לחלוטין", אומר מייג'ור.
גם בטיפול זה יכול להיות מאתגר עבור אלה שיוצאים ממערכת יחסים פוגענית לזהות את סימני האזהרה כאשר אותו דפוס מתחיל להתרחש שוב.
"אפשר לנהל מערכת יחסים טובה ובריאה, אך ניצולים רבים יתקשו ליצור קשרים בריאים ולתקשר את צרכיהם. הם עשויים לגלות שהם נמשכים לאנשים אחרים שמתגלים כפוגעניים משום שזה מה שהתרגלו אליו, "אומר מייג'ור.
בפעמים אחרות, ניצולים אינם רוצים להסתכן באפשרות שהתעללות עלולה לקרות מחדש.
"לפעמים שורדים לא יכולים לראות את עצמם בזוגיות שוב. הכל קשור לאמון, והאמון הזה נשבר ", אומר מייג'ור.
הדבר החשוב הוא ללמוד מי אתה, במיוחד כשאתה לבד.
מייג'ור אומר כי "למרות שמערכת יחסים חדשה יכולה להיות מרפא להפליא עבור אנשים מסוימים, הדרך העיקרית והדרך העיקרית להתקדם היא לנסות ולגלות מי אתה כפרט, ולא כאביזר למתעלל שלך."
לקחים מטראומה
התגובות שלי לא כל כך מפתיעות אחרי שביליתי שנתיים ללא הרף. אם האקס שלי היה מתעצבן על מישהו או משהו, זה יהיה שאני לוקח את האשמה.
למרות שבן הזוג החדש שלי אינו דומה לישן הישן שלי, אני מכין את עצמי לאותן תגובות. תגובות שלאף פרטנר אוהב ויציב לא תהיה.
מייג'ור מסביר, "זה מה שאנחנו מכנים תגובה טראומתית. זה המוח שאומר לך שחווית את זה בעבר, שאתה עלול להיות בסכנה. הכל חלק מתהליך ההחלמה, מכיוון שהמוח שלך לא יודע בהתחלה שאתה בטוח. "
שלבים אלה יכולים להתחיל את תהליך הריפוי ולעזור לבנות מחדש את האמון:
- מצא מטפל המתמחה בהתעללות במשפחה.
- תרגלו טכניקות נשימה כדי להישאר רגועים כשמצב קשה.
- למד כיצד להישאר מקורקע ונוכח במצבים קשים.
- הכירו ובקשו לספק את הצרכים שלכם בכל מערכות היחסים שלכם.
- הסבירו לבן הזוג את הטריגרים שלכם כדי שהם יוכלו להיות מוכנים.
"זה משנה מאוד אם השותף החדש שלך מסוגל להסביר, להבין ולהיות תומך," אומר מייג'ור. "על ידי קביעת חוויות חדשות להחליף את הישנות והטראומטיות, המוח עשוי בסופו של דבר ללמוד שמצבים אלה אינם מעידים על סכנה."
להתחיל מחדש
לאט לאט אני לומד שאני שוב בטוח.
בכל פעם שהחבר שלי מתעצבן על דברים קטנים ולא מוציא את התסכול שלו ממני עם בריונות, מילים לא טובות או אלימות פיזית, אני נרגע קצת.
למרות שמוחי תמיד ידע שהחבר שלי אינו דומה לשעבר שלי, גם גופי לאט לאט לומד לסמוך. ובכל פעם שהוא עושה משהו שמפעיל אותי מבלי משים, כמו להחזיר אותי לפינה או להצמיד אותי אחרי קרב דגדוגים נלהב במיוחד, הוא מתנצל ולומד מזה.
או שייתן לי מקום אם אני לא רוצה שייגעו בי באותו הרגע, או שיחזיק אותי עד שקצב הלב יואט למצב נורמלי.
כל חיי שונים עכשיו. אני כבר לא מבלה כל רגע ער בכדי לפייס מישהו אחר מחשש שינויים במצב הרוח שלהם. אולם מדי פעם, הגוף שלי עדיין חושב שהוא חזר עם המתעלל שלי.
ברגע שחתכתי ביסודיות את האקס שלי מחיי, חשבתי שאני נרפא.ידעתי שתהיה לי עבודה לעשות על עצמי, אבל לא ציפיתי שרוח הרפאים של האקס שלי עדיין תחיה בגופי, ותגרום לבהלה ופחד בפרובוקציה הקטנה ביותר.
אולי לא ציפיתי שהפחדים התת מודעים שלי יגביהו את הראש, אבל זה הולך ומשתפר.
כמו טיפול, הריפוי לוקח עבודה. התמיכה של בן זוג אדיב, אכפתי ומבין מקלה על המסע.
לאן אוכל לפנות לעזרה?
ישנם משאבים רבים לאנשים שחוו התעללות. אם אתה חווה התעללות, ודא שבטוח לך לגשת למשאבים אלה במחשב או בטלפון שלך.
- מוקד לאומי לאלימות במשפחה: משאבים לכל נפגעי ה- IPV; מוקד 24 שעות בטלפון 1-800-799-7233, 1-800-787-3224 (TTY)
- פרויקט נגד אלימות: משאבים מתמחים לנפגעי LGBTQ ונפגעי HIV; מוקד 24 שעות בטלפון 212-714-1141
- אונס, התעללות ורשת לאומית לאינצסט (RAINN): משאבים להתעללות וניצולי תקיפה מינית; מוקד 24 שעות בטלפון 1-800-656-HOPE
- המשרד לבריאות האישה: משאבים לפי מדינה; קו קו בטלפון 1-800-994-9662
בת'אני פולטון היא סופרת ועורכת עצמאית הממוקמת במנצ'סטר, בריטניה.