מהי פירומניה ומה גורם לה
תוֹכֶן
פירומניה היא הפרעה פסיכולוגית בה לאדם יש נטייה לעורר שריפות, על ידי הרגשת הנאה וסיפוק בתהליך הכנת האש או על ידי התבוננות בתוצאות ובנזק שנגרם מהשריפה. בנוסף, ישנם עדיין אנשים שאוהבים להצית את האש בכדי להתבונן בכל הבלבול של הכבאים והתושבים המנסים להילחם בלהבות.
למרות שהפרעה זו שכיחה יותר בקרב ילדים ובני נוער, כדי למשוך את תשומת לב ההורים או להתקומם, היא יכולה לקרות גם בבגרותם. עם זאת, בעוד שלעתים קרובות צעירים מבעירים שריפות קטנות בבית, מבוגרים זקוקים לרגשות חזקים יותר, העלולים להתלקח בבית או ביערות ולהביא לאסון.
כדי להיחשב לפירומניה, אסור שתהיה לפירומניה שום כוונה כרווח כספי או צורך להסתיר פעילות פלילית, למשל. במקרים כאלה, הליך הירי נחשב לפעולה פלילית בלבד, ללא הפרעה פסיכולוגית כלשהי.
סימנים ותסמינים עיקריים
ברוב המקרים קשה מאוד לזהות פירומניאק, אך הסימן השכיח ביותר הוא כאשר האדם קשור כל הזמן לשריפות ללא סיבה ספציפית, גם אם הוא מכחיש מעורבות כלשהי או נראה שהוא נמצא רק כדי לעזור.
בנוסף, מישהו עם פירומניה נוטה גם ל:
- הולכים מדוכאים כל הזמן;
- צרו סכסוכים עם אנשים הקרובים אליכם;
- הראה עצבנות קלה.
שריפות מתעוררות בדרך כלל בתקופות של לחץ גדול, כמו אובדן עבודה, במהלך פרידה או מוות של בן משפחה, למשל.
מה גורם לפירומניה
פירומניה היא הפרעה מורכבת מאוד, ולכן הסיבות לה עדיין לא ידועות. עם זאת, ישנם גורמים אשר נראה כי הם תורמים להתפתחות פירומניה, כמו למשל חוסר כישורים חברתיים, צורך בתשומת לב תכופה או אי השגחת הורים בילדות.
כיצד לאשר את האבחנה
מכיוון שקשה לזהות את הסימפטומים בפירומניאק, עלול הרופא גם להתקשות בזיהוי ההפרעה, במיוחד אם לא האדם עצמו הוא שמבקש עזרה.
עם זאת, כדי להיחשב לפירומניה חייבים להיות כמה קריטריונים הכוללים:
- הצית שריפות במודע ביותר מפעם אחת;
- מרגיש מתח או מתח רגשי לפני שמתחילים באש;
- הראה קסם או סקרן לגבי כל מה שכרוך באש, כגון ציוד הכבאים וההרס שנגרם;
- מרגישים הקלה או עונג לאחר התחלת האש או לאחר התבוננות בתוצאות;
- אין שום סיבה אחרת לפתוח בשריפה, כמו להרוויח כסף מביטוח דירה או להסתיר פשע.
במהלך ניסיון האבחון, הרופא עשוי להציע גם הפרעות אחרות עם תסמינים דומים כמו אישיות גבולית, סכיזופרניה או אישיות אנטי חברתית.
כיצד מתבצע הטיפול
הטיפול בפירומניה צריך להיות מתאים לכל אדם, בהתאם לגורמים העשויים להיות בהתפתחות ההפרעה. לכן, כדי להתחיל בטיפול, מומלץ להתייעץ עם פסיכולוג או פסיכיאטר בכדי לערוך ראיון עם האדם והמשפחה, על מנת להבין מה עשוי להיות הבסיס לבעיה.
לאחר מכן הטיפול נעשה במפגשי פסיכותרפיה המסייעים לאדם להילחם בבעיה המהווה בסיס לפירומניה, ומאפשרים לזהות דרכים בטוחות ובריאות אחרות לשחרור מתח מצטבר.
בדרך כלל, הטיפול קל יותר בילדים מאשר אצל מבוגרים, ולכן בנוסף לפסיכותרפיה, מבוגרים עשויים להזדקק גם לנטילת תרופות נוגדות דיכאון, כגון Citalopram או Fluoxetine, כדי להפחית את הסימפטומים ולמנוע את הדחף הבלתי נשלט לפתוח באש.