כף רגל סוכרתית: מה זה, תסמינים וטיפול
תוֹכֶן
- תסמינים עיקריים
- כיצד לאשר את האבחנה
- מי נמצא בסיכון גבוה יותר לכף רגל סוכרתית
- כיצד מסווגים כף רגל סוכרתית
- 1. סיווג וגנר
- 2. סיווג טקסס
- כיצד מתבצע הטיפול
- 5 אמצעי זהירות כדי למנוע סיבוכים חמורים
- 1. שמור על רמת הגלוקוז בדם תחת שליטה
- 2. צפו ברגליים מדי יום
- 3. שמרו על כפות הרגליים נקיות ולחות
- 4. חותכים את הציפורניים פעמיים בחודש ואל תסירו יבלות
- 5. ללבוש נעליים סגורות ורכות
- סיבוכים אפשריים של כף הרגל הסוכרתית
כף הרגל הסוכרתית היא אחד הסיבוכים העיקריים של סוכרת, המתרחש כאשר האדם כבר סובל מנוירופתיה סוכרתית, ולכן אינו חש בהופעת פצעים, כיבים ופגיעות ברגליים אחרות. עקב סוכרת, לפצעים אלו לוקח יותר זמן להחלים מהרגיל, ולכן הם עלולים לגרום לזיהומים חוזרים, מה שמגדיל את הסיכון לקטיעת כף הרגל.
סיבוך מסוג זה שכיח יותר כאשר רמות הסוכר בדם אינן מבוקרות מאוד, ולכן אחת הדרכים הטובות ביותר למנוע את הופעתו היא על ידי טיפול מתאים בסוכרת. בדוק את 6 הסיבוכים העיקריים של סוכרת.
בנוסף, כדי למנוע את הופעת כף הרגל הסוכרתית, מומלץ בְּדִיקָה כפות רגליים רגילות, מה שאפשר לעשות מדי יום בבית, אך צריך להיעשות גם על ידי רופא במשרד. במקרים שכף הרגל הסוכרתית כבר קיימת, חשוב מאוד להכין חבישות במרכז הבריאות או בבית החולים, כמו גם ללבוש נעליים נוחות ולשמור על היגיינת כף הרגל הנכונה.
תסמינים עיקריים
הסימפטום העיקרי לכף הרגל הסוכרתית הוא הופעת פצעים שאינם כואבים ולוקח זמן להחלים. עם זאת, סימנים ותסמינים אחרים יכולים לכלול:
- כאב או עקצוץ מתמיד;
- אובדן תחושה ברגל;
- נפיחות בכף הרגל;
- ריח רע ברגל;
- עור עבה יותר בכף הרגל;
- יציאת מוגלה דרך הפצעים;
- שינויים בטמפרטורת עור כף הרגל.
בנוכחות כל אחד מהתופעות הללו חשוב מאוד להתייעץ עם הרופא בכדי לבצע הערכת עור מפורטת ולזהות את הסיכון לכף הרגל הסוכרתית, תוך התחלת הטיפול המתאים.
כיצד לאשר את האבחנה
האבחנה של כף הרגל הסוכרתית נעשית על ידי רופא כללי או אנדוקרינולוג או מנתח כלי דם ומבוסס על הסימנים והתסמינים המוצגים בגפה התחתונה. עם זאת, הרופא יכול גם להשתמש במכשירים קליניים ו / או להזמין בדיקות אחרות לאישור האבחנה, כמו מזלג הכוונון Rydel-Seiffer, המשמש לייצור רטט שהאדם אמור להיות מסוגל לחוש ברגל. בדיקה נפוצה נוספת מאוד היא ה- Eco-doppler, בה מוחל אולטרסאונד להערכת זרימת הדם בעורקים ובעורקים הגדולים של הידיים והרגליים.
מי נמצא בסיכון גבוה יותר לכף רגל סוכרתית
הופעת כף הרגל הסוכרתית שכיחה יותר בקרב אנשים עם:
- אבחון סוכרת במשך יותר מ -10 שנים;
- נוירופתיה סוכרתית;
- היסטוריה של כיבים או קטיעת גפיים תחתונות;
- שינויים בציפורני הרגליים.
סיבוך מסוג זה שכיח יותר גם בקרב גברים ואנשים שאינם מקבלים את הטיפול המתאים לסוכרת או שאינם פונים לרופא באופן קבוע לצורך הערכה.
כיצד מסווגים כף רגל סוכרתית
ישנם שני קשקשים לזיהוי מידת ההתפתחות של כף הרגל הסוכרתית:
1. סיווג וגנר
השימוש בסולם זה הלך ופחת, לאחר שהוחלף בסולם טקסס. בסיווג זה יש 6 מעלות, על פי סוג השינויים הקיימים:
- כיתה 0: כף רגל בסיכון גבוה, אך ללא פצעים או כיבים;
- כיתה א ': נוכחות כיב שטחי;
- כיתה ב ': נוכחות של כיב עמוק, עם מעורבות בגידים;
- כיתה ג ': כיב עם מעורבות בעצם;
- כיתה ד ': גנגרן מקומי;
- כיתה ו ': גנגרנה של כף הרגל.
2. סיווג טקסס
סולם זה פותח על ידי אוניברסיטת טקסס ומסווג פגיעות ברגל סוכרתית לפי עומק ונוכחות זיהום או איסכמיה בכף הרגל:
כיתה 0 | כיתה א ' | כיתה 2 | דרגה 3 | |
נגע אפיתליאליזציה לפני או לאחר כיב. | פצע שטחי שאינו כרוך בגיד, כמוסה או עצם. | פגיעה החודרת לגיד או לקפסולה. | פגיעה החודרת לעצם או למפרק. | |
שלב א ' | ללא זיהום או איסכמיה. | ללא זיהום או איסכמיה. | ללא זיהום או איסכמיה. | ללא זיהום או איסכמיה. |
שלב ב ' | עם זיהום. | עם זיהום. | עם זיהום. | עם זיהום. |
שלב ג ' | עם איסכמיה. | עם איסכמיה. | עם איסכמיה. | עם איסכמיה. |
שלב ד ' | עם זיהום ואיסכמיה. | עם זיהום ואיסכמיה. | עם זיהום ואיסכמיה. | עם זיהום ואיסכמיה. |
חשוב שכל פגיעות כף הרגל בסוכרת יוערכו ויסווגו על ידי הרופא, מכיוון שהדבר יסייע בהתאמת הטיפול והטיפול הנדרש.
כיצד מתבצע הטיפול
הטיפול בכף הרגל הסוכרתית נעשה על פי הסימנים והתסמינים המוצגים, בנוסף לסיווג נגעי כף הרגל הסוכרתיים, ועליו להיות מונחה תמיד על ידי רופא, גם במקרה של חתכים או פצעים קטנים, מכיוון שהם עלולים להחמיר. בִּמְהִירוּת.
הטיפול עשוי לכלול:
- שימוש באנטיביוטיקה;
- שימוש במשחות מיקרוביאליות באזור הפגוע;
- שינויים חדשים בתזונה או בשימוש בתרופות לשליטה בסוכרת;
- חבישת פצעים יומית.
במקרים הקשים ביותר, יתכן שיהיה צורך לבצע ניתוח להסרת האזור הפגוע בעור ולקידום הריפוי. עם זאת, כאשר הפצע אינו מתגלה בשלב מוקדם או כאשר המטופל אינו מטפל כראוי, האזור הנגוע יכול להיות גדול מאוד, וייתכן שיהיה צורך לקטוע את כף הרגל או את חלקה של כף הרגל.
במקרים מסוימים, כאשר הכיב עמוק מאוד וזקוק לטיפול מתמיד, ניתן להמליץ על אשפוז.
5 אמצעי זהירות כדי למנוע סיבוכים חמורים
כמה אמצעי זהירות בסיסיים שיש לשמור עליהם במהלך הטיפול, אך גם מסייעים במניעת הופעת כף הרגל הסוכרתית הם:
1. שמור על רמת הגלוקוז בדם תחת שליטה
זהו הצעד החשוב ביותר לטיפול או להימנע מכף רגל סוכרתית, מכיוון שכאשר רמות הסוכר נשארות גבוהות לאורך זמן, הדם מתקשה יותר להגיע לקצוות הגוף, וכפות הרגליים הן האזור המושפע ביותר ממחזור הדם הגרוע.
לפיכך, כאשר מעט דם מגיע לרגליים, התאים נחלשים והרגל מתחילה לאבד רגישות, מה שגורם לחתכים או פצעים להחלים לאט מאוד ולהבחין בהם רק כשהם כבר נמצאים בשלב מתקדם מאוד.
2. צפו ברגליים מדי יום
בשל הסיכון לאובדן תחושה, חולי סוכרת צריכים להיות נוהגים להעריך את כפות הרגליים מדי יום, בזמן אמבטיה או עם התעוררות, למשל. אם המצב הפיזי אינו מאפשר או שהראות אינה טובה, תוכלו להשתמש במראה או לבקש עזרה מאדם אחר במהלך בדיקת כפות הרגליים.
יש לחפש סדקים, צמרמורות, חתכים, פצעים, יבלות או שינויים בצבע, ועליך לפנות לרופא אם אתה מבחין בנוכחות כל השינויים הללו.
3. שמרו על כפות הרגליים נקיות ולחות
כדאי לשטוף את כפות הרגליים כל יום במים חמים וסבון עדין, ולדאוג לנקות אותם היטב בין האצבעות לעקב. לאחר מכן, ייבשו את כפות הרגליים במגבת רכה, מבלי לשפשף את העור, פשוט התייבשו בלחץ קל מהמגבת.
לאחר הכביסה, חשוב עדיין למרוח קרם לחות ללא ריח על כל כף הרגל, תוך הקפדה שלא להשאיר שום קרם שנצבר בין האצבעות והציפורניים. יש לאפשר לו להתייבש באופן טבעי לפני שנלבש גרביים או נעליים סגורות.
4. חותכים את הציפורניים פעמיים בחודש ואל תסירו יבלות
חשוב להימנע מלעשות ציפורניים לעיתים קרובות מדי, באופן אידיאלי לעשות זאת רק פעמיים בחודש, כדי לא לעודד הופעה של פינות ציפורניים או ציפורניים חודרניות. בנוסף, יש להימנע מציפורן, מכיוון שחשוב להגן על העור מפני פצעים ושריטות.
כמו כן, חשוב לחתוך את הציפורניים בקו ישר, ולהוציא את הקאלוסים רק על ידי איש מקצוע המתמחה בכפות הרגליים ומודע לנוכחות סוכרת. אם יבלות מופיעות לעתים קרובות מאוד, עליך לשוחח עם הרופא בכדי לחקור את הסיבות ולהתחיל בטיפול.
5. ללבוש נעליים סגורות ורכות
הנעל האידיאלית לסוכרת צריכה להיות סגורה, כדי למנוע פצעים וסדקים, בנוסף להיותה רכה, נוחה ובעלת סוליות קשיחות, כדי לספק בטיחות במהלך ההליכה.
נשים צריכות להעדיף עקבים נמוכים ומרובעים, המספקים איזון טוב יותר לגוף. כדאי להימנע מנעלי פלסטיק, דקות או צמודות, וטיפ טוב הוא להחליף תמיד זוג נעליים שני באמצע היום, כדי שהרגל לא תסבול מהלחץ ואי הנוחות של אותה נעל לאורך זמן זמן.
סיבוכים אפשריים של כף הרגל הסוכרתית
הסיבוכים השכיחים ביותר של כף הרגל הסוכרתית הם זיהום בגפיים התחתונות, כאב או קהות באזור ואיסכמיה. הסיבוך העיקרי והחמור ביותר של כף הרגל הסוכרתית הוא קטיעה של הגפה התחתונה, כלומר החתך הניתוחי, אם רק בכף הרגל או ברגל.
בנוסף, מכיוון שנוירופתיה סוכרתית היא שלב מתקדם של סוכרת, לאדם עלולות להיות בעיות ראייה, כגון עיוורון, ואף בעיות בכליות המובילות לטיפול בדיאליזה או המודיאליזה לאחר הניתוח. הזיהום השכיח ביותר בכף הרגל הסוכרתית הוא אוסטאומיאליטיס, שעלול להוביל לקטיעת עור עקב שליטה לקויה במחלות. למידע נוסף על תסמינים וטיפול באוסטאומיאליטיס. להבין טוב יותר מהי נוירופתיה סוכרתית וכיצד להימנע ממנה.