5 אפשרויות טיפול בטרשת נפוצה
תוֹכֶן
- 1. סעדים
- תרופות משבר
- תרופות לשליטה במערכת החיסון
- תרופות לשליטה בסימפטומים
- 2. פיזיותרפיה
- 3. תרגול של פעילות גופנית
- 4. השתלת תאי גזע
- 5. טיפול טבעי
- סימני שיפור והחמרת טרשת נפוצה
- סיבוכים אפשריים
הטיפול בטרשת נפוצה נעשה באמצעות תרופות לבקרת התסמינים, מניעת משברים או עיכוב התפתחותם, בנוסף לפעילות גופנית, ריפוי בעיסוק או פיזיותרפיה, במיוחד בעיתות משבר, כאשר הסימפטומים מופיעים מחדש, לפי הסדר איתם. לחסל.
טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית שאין לה תרופה ומתבטאת ברגעים של התפרצות-הפוגה, מה שאומר שהמחלה יכולה להציג תסמינים, כגון קהות ועקצוץ בזרוע, העלולים להיעלם לחלוטין או לא. במקרים מסוימים המחלה אינה מתבטאת בהתפרצויות, בהיותה מתקדמת, עם החמרה והחרפה של המצב הבריאותי הכללי וקושי בתנועתיות. בכל מקרה, תמיד יש צורך לעקוב אחר הטיפול שצוין על ידי הרופא.
1. סעדים
התרופות שצוינו לטרשת נפוצה תמיד צריכות להיות מומלצות על ידי הנוירולוג לאחר זיהוי סוג הטרשת שיש לאדם ומצוינים לשלוט במשברים או בהתפתחות המחלה.
תרופות משבר
הטיפול בהתקפי טרשת נפוצה נעשה בטיפול בדופק, שהוא מתן מתיל פרדניזולון, שהוא קורטיקואיד, ישירות לווריד, לפרקי זמן קצרים, בדרך כלל למשך 3 עד 5 ימים.
לאחר השימוש במתיל פרדניזולון, הרופא עשוי להמליץ על שימוש בפרדניזולון, שהוא סוג אחר של קורטיקואיד, דרך הפה למשך 5 ימים או יותר.
טיפול זה מסייע להפחתת דלקת העצבים, המסייעת בהפחתת עוצמת ההתקפים ומשך ההקלה בתופעות כמו אובדן ראייה חלקי, ירידה בכוח או תיאום. עם זאת, יש לעשות זאת לתקופות קצרות מכיוון שקורטיקוסטרואידים עלולים לגרום לתופעות לוואי רבות כגון נדודי שינה, עליית לחץ דם, עלייה ברמות הגלוקוז בדם, שינויים במצב הרוח ושימור נוזלים.
תרופות לשליטה במערכת החיסון
תרופות המסייעות בשליטה על מערכת החיסון במניעת תקיפת תאי עצב של מערכת החיסון, המסייעות בהפחתת החזרת הסימפטומים ובהאטת התקדמות המחלה, והרופא עשוי לציין את השימוש באינטרפרון בטא, פינגולימוד, נטליזומאב ואצטט. glatiramer או dimethyl fumarate, המוצעים על ידי SUS.
תרופות אחרות לטיפול בטרשת נפוצה, אך אינן זמינות על ידי SUS, כוללות cladribine, laquinimod, ocrelizumab, alemtuzumab ו- teriflunomide.
תרופות לשליטה בסימפטומים
טיפולים לשליטה בסימפטומים של טרשת נפוצה כוללים תרופות להרפיית שרירים, משככי כאבים, נוגדי דיכאון, נוגדות פרכוסים, תרופות לעייפות, בריחת שתן, זיקפה, נדודי שינה או קושי בשליטה על המעי, למשל.
על הרופא לציין תרופות אלו באופן אינדיבידואלי, בהתאם לסימפטומים שכל אדם מציג.
2. פיזיותרפיה
המטרה של פיזיותרפיה היא לחזק את השרירים, לשפר את דרך ההליכה, שיווי המשקל ותיאום מוטורי, כאשר מצביעים על כך בעתות משבר, כאשר ישנה החמרה בתסמינים, הגורמת לקושי להזיז את הידיים והרגליים, חוסר תיאום מוטורי, שינוי עור רגישות, חולשת שרירים או ספסטיות, למשל.
פיזיותרפיה מוטורית מסומנת בדרך כלל כדי למנוע נסיגות שרירים, להילחם בחוסר תחושה, להפחית כאב, לחזק את השרירים ולאמן פעילויות בחיי היומיום כגון הליכה, צחצוח שיניים וסירוק שיער, בהתאם לצורך של האדם.
פיזיותרפיה נשימתית בדרך כלל מסומנת יותר בשלב מתקדם יותר של המחלה כאשר מערכת הנשימה נפגעת. בטיפול פיזיותרפי מסוג זה ניתן להשתמש במכשירים קטנים כמו הרפרוף, למשל, המסוגלים לחזק את שרירי הנשימה ולשחרר ליחה, אך גם תרגילי נשימה חשובים מאוד בכדי להקל על הנשימה ולהפוך אותה ליעילה יותר, להפחתת המחנק. לְהִסְתָכֵּן.
בנוסף לפיזיותרפיה, טיפולי שיקום אחרים שיכולים לסייע בשליטה על הסימפטומים, להשאיר את האדם פעיל ולמנוע את התקדמות המחלה כוללים טיפול פסיכולוגי, נוירו-פסיכולוגי, תרגול טיפול באומנות, ריפוי דיבור או ריפוי בעיסוק, למשל.
3. תרגול של פעילות גופנית
לאחר שאובחנה כחולה בטרשת נפוצה, הישארות פעילה ופעילות גופנית קבועה מסייעות במניעת התקדמות המחלה או במניעת הופעת תסמינים במהירות. כמה תרגילים שניתן לציין הם:
- לָלֶכֶת;
- רץ איטי, סוג של טרוט;
- לרכב על אופניים;
- לעשות התעמלות מקומית;
- תרגול יוגה, פילאטיס, במיוחד פילאטיס קליני;
- אירובי מים או שחייה.
יש לבצע תרגילים אלה בסביבה רגועה ושלווה עם טמפרטורה נעימה, מכיוון שהחום מעדיף הזעה, המחמירה את הסימפטומים של טרשת נפוצה. לפיכך, יש להיזהר שלא לשמור על דופק גבוה מדי, ולא להעלות את חום הגוף במהלך פעילות גופנית.
צפו בסרטון הבא וראו תרגילים אחרים שתוכלו לעשות כדי להרגיש טוב יותר:
מומלץ לתרגל כ- 30 דקות של פעילות גופנית קלה או בינונית, מדי יום, או לתרגל שעה, 3 פעמים בשבוע, בנוסף לעשות 10 עד 15 דקות של הרפיה מדי יום.
אם במהלך פעילות גופנית האדם מרגיש חסר נשימה, עליו להפסיק את התרגיל מיד ולנשום עמוק ורגוע. אותו הדבר מצוין אם אתה מרגיש את הלב פועם מהר, קוצר נשימה, עייפות או מזיע הרבה.
4. השתלת תאי גזע
השתלת תאי גזע אוטולוגית נעשית על ידי הוצאת תאי גזע מהאדם עצמו, שעליו לעבור טיפול במינונים גבוהים של תרופות מדכאות חיסון כדי להשבית את מערכת החיסון, לפני שקיבלו את תאי הגזע בחזרה. טיפול מסוג זה מאפשר "להפעיל מחדש" את מערכת החיסון, האחראית לפגיעה במוח ובחוט השדרה בטרשת נפוצה.
השתלה מסוג זה יכולה להתבצע במקרים של טרשת נפוצה קשה וקשה לטיפול, אך לא מדובר בטיפול שמרפא את המחלה, מלבד היותו טיפול עדין במיוחד, ויש לבצע אותו במרכזים המתמחים בהשתלת תאי גזע. גלה כיצד עובד טיפול בתאי גזע.
5. טיפול טבעי
ישנן אפשרויות טיפול טבעיות בטרשת נפוצה, כמו תזונה מאוזנת המסייעת להקל על תסמיני עצירות או עייפות, למשל, הגדלת צריכת המזונות העשירים בוויטמין D או נטילת טיפולים, כמו דיקור או אקופרסורה. עם זאת, אלה אינם מחליפים את הטיפול שציין הרופא, אלא רק משלימים.
ניתן לציין מנת יתר של ויטמין D כתרופה נגד טרשת נפוצה, מכיוון שמחקרים מסוימים מצביעים על כך שרמות גבוהות של ויטמין D מסייעות להפחתת הסיכון להתקפים, להפחתת פעילות המחלה ועלולות להפחית את הסיכון ללקות בטרשת נפוצה. למידע נוסף על סוג זה של טיפול בויטמין D.
סימני שיפור והחמרת טרשת נפוצה
סימני שיפור בטרשת נפוצה מופיעים כאשר האדם עובר טיפול בהתאם להנחיות הרופא, וכולל ירידה בעוצמת הסימפטומים, ירידה בעייפות והתאוששות של תיאום וכוח השרירים, מה שמאפשר פעילויות יומיומיות טובות יותר. שיפור זה יכול להתרחש לאחר תחילת הטיפול המתאים, אך הזמן הדרוש למציאת הקלה בתסמינים הוא אינדיבידואלי מאוד מכיוון שהוא משתנה מאדם לאדם.
עם זאת, כאשר הטיפול מתחיל באיחור או שאינו נעשה כהלכה, עלולים להופיע סימני החמרה בטרשת נפוצה, כולל אובדן ראייה, שיתוק, אובדן זיכרון או בריחת שתן. בתקופות של החמרה, יש להעצים את הטיפולים הקיימים, אך אין זה ערובה לכך שניתן יהיה לשלוט בתסמינים באופן מלא. בכל מקרה, פיזיותרפיה היא עזרה נהדרת לשיפור איכות החיים.
סיבוכים אפשריים
סיבוכי הנשימה של טרשת נפוצה מתקדמת עלולים לעיתים להיות קטלניים, עקב מעורבות שרירי הנשימה והצטברות הפרשות בריאות, העלולות לגרום למחלות כמו דלקת ריאות בשאיפה, אטלקזיס או אי ספיקת נשימה. לפיכך, מומלץ לתרגל פעילות גופנית באופן קבוע לכל החיים, ולעשות תמיד פיזיותרפיה כדי להיות מסוגלים לנשום ולהתקדם טוב יותר.
הסימנים שיכולים לשמש אזהרה הם קוצר נשימה, קשיי נשימה, עייפות קלה, שיעול לא יעיל וחלש, אם קיימים תסמינים אלו, יש להעצים פיזיותרפיה נשימתית בתרגילים המעדיפים שאיפה עמוקה ונשיפה מאולצת.