למה בעצם השגת ההחלטה שלי גרמה לי להיות פחות מאושרת

תוֹכֶן

במשך רוב חיי הגדרתי את עצמי במספר בודד: 125, המכונה גם המשקל ה"אידיאלי "שלי בקילוגרמים. אבל תמיד נאבקתי לשמור על המשקל הזה, אז לפני שש שנים, החלטתי לשנה החדשה זֶה הולכת להיות השנה שבה ירדתי סוף סוף את 15 הקילוגרמים האחרונים ויקבל את גוף חלומותיי המתאים ביותר. זה לא היה קשור רק למראה. אני עובד בתעשיית הכושר - אני המייסד המשותף של ATP Fitness Coaching ומנהל התוכנית ב-Green Mountain ב-Fox Run - והרגשתי שאני צריך להסתכל על החלק אם אני רוצה שלקוחות ומקצוענים אחרים בכושר יקחו אותי ברצינות. עשיתי את המטרה שלי, הגעתי לתוכנית וזרקתי את עצמי לדיאטה.
זה עבד! לפחות בהתחלה. עשיתי דיאטת "ניקוי" פופולרית וככל שהקילוגרמים ירדו במהירות, התחלתי לקבל את כל המחמאות הנפלאות האלה. לקוחות, עמיתים וחברים כולם הגיבו על כמה אני נראית נהדר, בירכו אותי על הירידה במשקל ורצו לדעת את הסוד שלי. זה היה מרגש ואהבתי את תשומת הלב, אבל כל ההערות העלו מחשבות אפלות מאוד. הילדה המרושעת הפנימית שלי התחזקה מאוד. וואו, אם כולם חושבים שאני נראה כל כך נהדר עכשיו, כנראה שהשמנתי ממש. למה אף אחד לא אמר לי לפני שהייתי כל כך שמנה? ואז, דאגתי מה יקרה אם אעלה במשקל בחזרה. לא יכולתי להמשיך בדיאטה הזו לנצח! פחדתי שאז אנשים יראו עד כמה אני באמת חלשה. הגעתי ליעד של 15 קילו, אבל הייתי משוכנע שאצטרך לרדת יותר במשקל, ליתר ביטחון. (הנה איך זה להתאמן בבולימיה).
ובדיוק ככה, גלשתי להתנהגות של הפרעות אכילה, התעמלות כפייתית והגבלת את האוכל שלי אפילו יותר. סבלתי מהפרעת אכילה בעבר-ביליתי שנים בפעילות גופנית והגבלה על האוכל שלי-כך שהייתי מודע היטב לסימפטומים ויכולתי לראות את המחזור המזיק בו נקלעתי. ובכל זאת, הרגשתי חסר אונים לעצור אותו. סוף סוף היה לי גוף חלומותיי, אבל לא יכולתי ליהנות ממנו. ירידה במשקל השתלטה על מחשבותיי ועל חיי ובכל פעם שהסתכלתי במראה כל מה שיכולתי לראות היו החלקים שעדיין הייתי צריך "לתקן".
בסופו של דבר, ירדתי כל כך הרבה במשקל שגם אחרים יכלו לראות מה קורה. יום אחד הבוס משך אותי הצידה ואמר לי עד כמה כולם דואגים לבריאותי ועודדו אותי לקבל עזרה. זו הייתה נקודת מפנה עבורי. אכן קיבלתי עזרה ועם תרופות וטיפול, התחלתי להשתפר ולהחזיר קצת משקל. התחלתי לרצות לרדת במשקל כדי שאוכל להיראות כמו הדימוי שיש לי בראש של "איש הכושר המוסמך", כדי לבנות אמינות בעצמי ובקריירה שלי. ובכל זאת הגעתי בדיוק להפך ממה שאני מנסה ללמד אנשים. המשקל כביכול ה"מושלם" שלי? סוף סוף יכולתי לראות שזה פשוט לא בר קיימא עבורי, ויותר חשוב, זה לא בריא לגוף שלי או תורם לחיים שאני רוצה לחיות.
אני כבר לא עושה החלטות לירידה במשקל. אני רוצה לחיות את חיי עכשיו, לא "משקל" עד שאני אהיה מושלם מספיק לחיות. בימים אלה הכל על בנייה וחיזוק העצמי האותנטי והייחודי שלי, מבפנים החוצה. במקום להתמקד במספר טיפשי, אני פועל לבניית קול פנימי אדיב, רחום ותומך. הוצאתי את הילדה הפרועה שלי מהראש ומהחיים שלי. לא רק שזה גרם לי להיות מאושר ובריא יותר, אלא שזה גם הפך אותי למאמן בריאות טוב יותר. הגוף והנפש שלי חזקים יותר עכשיו ואני מסוגל לרוץ, לרקוד ולהניע את הגוף איך שאני רוצה מבלי לדאוג מהמראה או לקנה המידה.
עכשיו אני עושה את מה שאני מכנה "פתרונות-שחרור". אני עושה מטרות לשחרר השפעות שליליות בחיי כמו הילדה הרעה הפנימית שלי, השאיפה לשלמות, הצורך הבלתי פוסק להשתלב, חרטות, טינה, אנשים שואבי אנרגיה וכל דבר אחר שמפיל אותי במקום בונה אותי. אני מסתכל על עצמי עכשיו ואני יודע שאולי הגוף שלי לא מושלם, אבל הוא בכושר כמו שאני צריך, וזה דבר מדהים. הגוף שלי יכול לעשות כמעט כל דבר שאני מבקש ממנו, מסחיבת ארגזים כבדים ועד לאיסוף ילדים ועד ריצה במדרגות או במורד הרחוב. והחלק הטוב ביותר? אני מרגיש חופשי לגמרי. אני מתאמן כי אני אוהב את זה. אני אוכלת ארוחות בריאות כי הן גורמות לי להרגיש טוב. ולפעמים אני אוכל גם עוגיות חג המולד לארוחת הבוקר. אני הרבה יותר מאושר מהמשקל הזה, ומעניין שזה המקום המושלם להיות בו.