לאמא הזו יש מסר לאנשים שמבישים אותה על כך שהתאמנה
תוֹכֶן
קביעת זמן לפעילות גופנית יכולה להיות קשה. קריירות, חובות משפחתיות, לוחות זמנים חברתיים והתחייבויות רבות אחרות יכולות בקלות להפריע. אבל אף אחד לא מכיר את המאבק טוב יותר מאמהות עסוקות. משקיעה עד שקיעה, אמהות נמצאות בעמדת חיסרון של "זמן פנוי", כך שהקצאת זמן לעצמן, שלא לדבר על אימון יכולה להרגיש בלתי אפשרית. כאמא עסוקה בעצמי, אני יודע שעשיה כל מה שצריך כדי להישאר פעילה-גם אם זה אומר לדחוף זרימה או שכיבות סמיכה בכל מקום ובכל זמן-זה כל כך חשוב.
זו בדיוק הסיבה, לפני ארבע שנים, הקמתי את Living Room Workout Club, קהילה מקוונת של אמהות שרוצות לפנות זמן לאימונים שלהן, או להוריד את משקל התינוק, או פשוט להרגיש בריאה ולהרגיש שוב בנוח בעור שלהן. באמצעות הבלוג, מספר קבוצות פייסבוק וחדרי ישיבות וירטואליים, אני יוצר סרטוני אימון ואפילו מזרים כמה אימונים בשידור חי, כך שנוכל לתמוך ולהניע אחד את השני. (למידע נוסף על מדוע הצטרפות לקבוצת תמיכה מקוונת יכולה לעזור לך סוף סוף לעמוד ביעדים שלך.)
ידעתי כמה קשה לאמהות לפנות זמן לעצמן. באותו זמן, הייתי אמא טרייה, עובדת במשרה מלאה כמורה, ובונה את עסקי האימונים האישיים שלי בצד. הדבר האחרון שרציתי לעשות היה לבלות זמן נוסף בחדר הכושר ויותר זמן רחוק מהבן התינוק שלי. המקום היחיד בשבילי לעשות את זה היה בבית בסלון שלי, עבדתי בערב או כשהוא משחק לצידי. גרמתי לזה לעבוד.
אותם אימונים יעילים ויעילים שיצרתי לעצמי בסלון שלי הפכו לבסיס מועדון האימון בסלון. אמהות בכל רחבי העולם, באמצעות הקסם של הזרמת וידאו, החלו להצטרף אלי כמעט מהסלונים שלהן למשך 15 עד 20 דקות זיעה. התחלנו לגרום לזה לעבוד יחד.
מהר קדימה, והלוגיסטיקה השתנתה מעט. עכשיו יש לי ילד פעיל בן 4, אנחנו גרים בקרוואן נסיעות באורך 35 רגל, ואני חינוך ביתי בזמן שאנחנו נוסעים במשרה מלאה לעבודה של ארוסתי. אני צריך לעשות את כל האימונים שלי בחוץ. הסלון שלי בגודל 6 על 4 רגל משתקע בימים קפואים או גשומים, אבל אחרת אני מזיע את עצמי בפארק, במגרש המשחקים או כמעט בכל מקום.
כשעשיתי את המעבר לראשונה מהסלון הנוח והפרטי שלי, הרגשתי באופן מוזר יותר מְבוּדָד. בגן המשחקים הייתי מתמקם הכי רחוק מהאמהות האחרות שאפשר. הרגשתי לא בנוח לעבוד שם, תוהה אם הם צופים בי.
הבנתי שההיסוס שלי נבע ממה שראיתי כדעה של החברה לגבי נשים שמתאמנות במקומות ציבוריים. חשבתי אחורה על תמונה שראיתי שמסתובבת ברשת: גבר צילם תמונה של אמא שמתאמנת במשחק הכדורגל של בנה ופרסם אותה ברשתות החברתיות ואמר, "האם זה יהיה לא בסדר מצידי להגיד לה שכל אבא בכדורגל שדה חושב שהיא עומדת בחזית עם חבל הקפיצה שלה במשך שעתיים רק צורחת שהיא רוצה תשומת לב? ואני יכול רק לדמיין מה אמהות הכדורגל חושבות ".
ואז היה סיפור אחר על אמא שפרסמה סרטון שבו היא נכנסת לאימון קטן במעברים של טרגט. ההערות השליליות הגיעו באלפים. "זה הדבר הכי מגוחך שראיתי אי פעם", אמר אדם אחד. "אל תגרום לי להרגיש רע על ההסתובבות במעברים בזמן שאני מנשנש שרבוטי גבינה", כתב אחר. מגיב אחד כינה אותה "מטורפת".
אמנם כן, המעברים של טארגט או מגרשי הכדורגל עשויים להיות לא מקומות אידיאליים לאימון, אבל זה לא נותן לאף אחד את הזכות ללעוג לאמהות האלה - אולי זו האופציה האמיתית היחידה של הנשים האלה באותו זמן. (קשור: אמהות מתאימות שתף את הדרכים הקשורות והריאליסטיות שהן מפנות זמן לאימונים)
זה לא רק שונאים שמתחבאים מאחורי מקלדת. גם אני חוויתי את זה באופן אישי. פעם אחת, קראו לי נשים כשעשיתי את סיבובי ברחבי מגרש המשחקים, "האם תעצור! אתה גורם לכולנו להיראות רע!"
ההערות השליליות האלה המשיכו להזדחל לי לראש במגרש המשחקים. שאלתי את עצמי, "הם חושבים שאני מנסה להשוויץ?" "הם חושבים שאני משוגע?" "האם הם חושבים שאני אנוכי בגלל שהשתמשתי בזמן המשחק שלו שֶׁלִי להתאמן?"
כל כך קל לאמהות להתחיל לרדת בספירלה של ספק עצמי לגבי הורות, ואיך הטיפול העצמי משתלב עם זה. ואז, להוסיף את הלחץ של מה שאנשים אחרים חושבים עליך? האשמה האמא יכולה להיות משתקת!
אבל אתה יודע מה? למי אכפת מי צופה? ולמי אכפת מה הם חושבים? החלטתי שכל הפטפוט השלילי לא יעצור אותי וזה גם לא אמור לעצור אותך. טיפול בעצמך הוא קריטי, וכושר הוא חלק גדול מזה. לפעילות גופנית סדירה יש הרבה יותר יתרונות מאשר רק בניית קת מוצקה, למרות שזהו בונוס מקסים. (ראה גם: אתגר התחת של 30 הימים) היתרונות הבריאותיים מסתננים כמעט לכל היבט בחייך. לא רק שתתחזק ויהיה לך יותר אנרגיה לשמור על קשר עם ילדיך, תוכל להפחית מתח, לשפר את מצב הרוח שלך ולהגדיל את כוח הרצון שלך (שיעול וסבלנות). פעילות גופנית גורמת לך להיות טוב יותר, כך שתוכל להיות אמא טובה יותר.
השורה התחתונה היא שהקולות השליליים תמיד חזקים יותר. לכל כך הרבה אנשים יש תירוצים מושרשים מדוע הם לא יכולים לגרום לכושר לעבוד בחייהם. כשהם רואים אחרים שם בחוץ עושים את זה לעבוד (כן, אפילו במגרש המשחקים), התגובות המטומטמות שלהם הן למצוא משהו לא בסדר עם זה. אבל אני כאן כדי לספר לכם שגם שם יש קולות חיוביים ומעודדים. אתה יכול אפילו לתת השראה לאחרים בשקט על ידי הוכחת שאתה יכול למצוא פתרונות יצירתיים כדי לפנות זמן לעצמך ולבריאותך.
וזכרו, כשאתם שמים את הפעילות בראש סדר העדיפויות, אתם מייצרים התנהגויות בריאות לילדים שלכם. אתה מלמד אותם כיצד ניתן להכניס בריאות וזמן "אני" לכמעט כל מצב. יום אחד, כשהם מבוגרים עסוקים, הם יידעו מהדוגמה שלך מה נדרש כדי להספיק הכל.
אתה מבין, טיפול עצמי זה לא משהו שאתה צריך לעשות למרות להיות הורה, זה חֵלֶק של להיות הורה. כשאתה מתחיל לחשוב על זה ככה, קל לא לדלג על אימון.
כשאני מסיים את הלולאה שלי סביב מגרש המשחקים, הבן שלי אומר "המנצחת היא אמא!" ונותן לי חמישה גבוהים. ואני זוכר שקולו חשוב ביותר. אז מה אם זה גורם לקהל היציע להיראות רע? הם מוזמנים להצטרף אלי.