מְחַבֵּר: Eric Farmer
תאריך הבריאה: 3 מרץ 2021
תאריך עדכון: 26 סֶפּטֶמבֶּר 2024
Anonim
ELEKTROMIOGRAFIJA
וִידֵאוֹ: ELEKTROMIOGRAFIJA

אלקטרומיוגרפיה (EMG) היא בדיקה הבודקת את בריאות השרירים ואת העצבים השולטים בשרירים.

הרופא מחדיר אלקטרודת מחט דקה מאוד דרך העור לתוך השריר. האלקטרודה על המחט קולטת את הפעילות החשמלית שמשרה השרירים שלך. פעילות זו מופיעה על צג סמוך וייתכן שהיא תישמע דרך רמקול.

לאחר הנחת האלקטרודות, ייתכן שתתבקש לכווץ את השריר. למשל, על ידי כיפוף זרועך. הפעילות החשמלית הנראית על הצג מספקת מידע על יכולת התגובה של השריר שלך כאשר מגרים את העצבים לשרירים שלך.

בדיקת מהירות הולכה עצבית מתבצעת כמעט תמיד במהלך אותו ביקור כמו EMG. בדיקת המהירות נעשית בכדי לראות עד כמה אותות חשמליים עוברים במהירות דרך עצב.

בדרך כלל אין צורך בהכנה מיוחדת. הימנע משימוש בקרמים או בקרמים ביום הבדיקה.

טמפרטורת הגוף יכולה להשפיע על תוצאות הבדיקה. אם קר מאוד בחוץ, ייתכן שתתבקש להמתין בחדר חם זמן מה לפני ביצוע הבדיקה.


אם אתם נוטלים מדללי דם או נוגדי קרישה, הודיעו לספק זה שמבצע את הבדיקה לפני שהיא נעשית.

אתה עלול להרגיש קצת כאב או אי נוחות כאשר מכניסים את המחטים. אך רוב האנשים מסוגלים לסיים את הבדיקה ללא בעיות.

לאחר מכן, השריר עלול להרגיש רגיש או חבול במשך כמה ימים.

לרוב משתמשים ב- EMG כאשר לאדם יש תסמינים של חולשה, כאב או תחושה לא תקינה.זה יכול לעזור להבחין בהבדל בין חולשת שרירים הנגרמת על ידי פציעה של עצב המחובר לשריר, לבין חולשה עקב הפרעות במערכת העצבים, כגון מחלות שרירים.

בדרך כלל יש מעט מאוד פעילות חשמלית בשריר בזמן מנוחה. החדרת המחטים עלולה לגרום לפעילות חשמלית כלשהי, אך ברגע שהשרירים נרגעים, צריכה להיות מגלה פעילות חשמלית מועטה.

כשמגדילים שריר, הפעילות מתחילה להופיע. ככל שאתה מכווץ את השריר שלך יותר, הפעילות החשמלית גוברת וניתן לראות דפוס. דפוס זה עוזר לרופא לקבוע אם השריר מגיב כפי שצריך.


EMG יכול לזהות בעיות בשרירים בזמן מנוחה או פעילות. הפרעות או מצבים הגורמים לתוצאות חריגות כוללים את הדברים הבאים:

  • נוירופתיה אלכוהולית (נזק לעצבים משתיית יותר מדי אלכוהול)
  • טרשת לרוחב אמיוטרופית (ALS; מחלה של תאי העצב במוח ובחוט השדרה השולטים בתנועת השרירים)
  • תפקוד לקוי של עצב השחי (נזק לעצב השולט בתנועת ותחושת הכתף)
  • ניוון שרירים בקר (חולשת שרירים ברגליים ובאגן)
  • פלקסופתיה ברכיאלית (בעיה המשפיעה על מערכת העצבים היוצאת מהצוואר ונכנסת לזרוע)
  • תסמונת התעלה הקרפלית (בעיה הפוגעת בעצב החציוני בפרק כף היד וביד)
  • תסמונת התעלה הקוביטלית (בעיה הפוגעת בעצב האולנרי במרפק)
  • ספונדילוזיס צוואר הרחם (כאבי צוואר בגלל שחיקה על הדיסקים ועצמות הצוואר)
  • תפקוד לקוי של עצב פריוניאלי נפוץ (פגיעה בעצב הפרוניאלי המוביל לאובדן תנועה או תחושה בכף הרגל והרגל)
  • דנרבציה (גירוי עצבי מופחת של שריר)
  • דרמטומיוזיטיס (מחלת שרירים הכוללת דלקת ופריחה בעור)
  • תפקוד לקוי של עצב חציון דיסטלי (בעיה הפוגעת בעצב החציוני בזרוע)
  • ניוון שרירים מדושן (מחלה תורשתית הכרוכה בחולשת שרירים)
  • ניוון שרירים פנים-שכמתי (Landouzy-Dejerine; מחלת חולשת שרירים ואובדן רקמת שריר)
  • שיתוק תקופתי משפחתי (הפרעה הגורמת לחולשת שרירים ולעיתים לרמה נמוכה מהרגיל של אשלגן בדם)
  • תפקוד לקוי של עצב הירך (אובדן תנועה או תחושה בחלקים של הרגליים עקב פגיעה בעצב הירך)
  • אטקסיה פרידרייך (מחלה תורשתית הפוגעת באזורים במוח ובחוט השדרה השולטים בתיאום, תנועת שרירים ותפקודים אחרים)
  • תסמונת Guillain-Barré (הפרעה אוטואימונית של העצבים שמובילה לחולשת שרירים או שיתוק)
  • תסמונת למברט-איטון (הפרעה אוטואימונית של העצבים הגורמת לחולשת שרירים)
  • מונונאורופתיה מרובה (הפרעה במערכת העצבים הכרוכה בפגיעה בשני אזורי עצב נפרדים לפחות)
  • מונונאורופתיה (פגיעה בעצב יחיד המביא לאובדן תנועה, תחושה או תפקוד אחר של אותו עצב)
  • מיופתיה (ניוון שרירים הנגרם על ידי מספר הפרעות, כולל ניוון שרירים)
  • מיאסטניה גרביס (הפרעה אוטואימונית של העצבים הגורמת לחולשת השרירים הרצוניים)
  • נוירופתיה היקפית (נזק לעצבים הרחק מהמוח וחוט השדרה)
  • פולימיוזיטיס (חולשת שרירים, נפיחות, רגישות ונזק לרקמות של שרירי השלד)
  • תפקוד לקוי של עצב רדיאלי (נזק לעצב הרדיאלי הגורם לאובדן תנועה או תחושה בחלק האחורי של היד או היד)
  • תפקוד לקוי של עצב הסיאטיקה (פגיעה או לחץ על עצב הסיאטיקה הגורם לחולשה, קהות או עקצוץ ברגל)
  • פולי-נוירופתיה סנסורית-מוטורית (מצב הגורם לירידה ביכולת התנועה או התחושה בגלל נזק עצבי)
  • תסמונת Shy-Drager (מחלת מערכת העצבים הגורמת לתסמינים ברחבי הגוף)
  • שיתוק תקופתי תירוטוקסי (חולשת שרירים מרמות גבוהות של הורמון בלוטת התריס)
  • תפקוד לקוי של עצב השוקה (נזק לעצב השוקה הגורם לאובדן תנועה או לתחושה בכף הרגל)

הסיכונים של בדיקה זו כוללים:


  • דימום (מינימלי)
  • זיהום באתרי האלקטרודות (נדיר)

EMG; מיוגרמה; אלקטרומיוגרמה

  • אלקטרומיוגרפיה

צ'רנקי CC, ברגר BJ. לימודי אלקטרומיאוגרפיה (EMG) והולכת עצבים (אלקטרומילוגרמה) - מאבחנים. בתוך: צ'רנקי CC, Berger BJ, עורכים. בדיקות מעבדה ונהלי אבחון. מהדורה 6 סנט לואיס, מיזורי: אלסבייה סונדרס; 2013: 468-469.

Katirji B. אלקטרומיוגרפיה קלינית. בתוך: Daroff RB, Jankovic J, Mazziotta JC, Pomeroy SL, עורכים. הנוירולוגיה של ברדלי בתרגול קליני. מהדורה 7 פילדלפיה, הרשות הפלסטינית: אלסבייה; 2016: פרק 35.

פופולרי היום

כמה שיניים עלי לקבל?

כמה שיניים עלי לקבל?

האם אתה יודע כמה שיניים יש לך? תלוי אם כל השיניים הבוגרות שלך נכנסו, או אם אי פעם הוסרת או פגום שיניים, לכל המבוגרים יש בערך אותו מספר שיניים. שיניים הן חלק חשוב הן במבנה העצם והן בעיכול.לכל שן שלוש ש...
ניסיתי דיאטת חיסול מיגרנה וזה מה שקרה

ניסיתי דיאטת חיסול מיגרנה וזה מה שקרה

מעולם לא הייתי מבין אילו מאכלים היו טריגרים בשבילי בלי לתת למוח שלי את ההזדמנות להירגע.יוגורט, פרמזן ... אגוזים ?! הלסת שלי כמעט נפלה כשקראתי את רשימת המזונות שיש להימנע מהם בדיאטת חיסול מיגרנה. באותה...