28 מזונות עשירים ביוד
תוֹכֶן
המזונות העשירים ביותר ביוד הם אלה שמקורם ימי כמו מקרל או מולים, למשל. עם זאת, ישנם מזונות אחרים העשירים ביוד, כמו מלח יוד, חלב וביצים. חשוב גם לדעת שתכולת היוד בירקות ובפירות נמוכה מאוד.
יוד חשוב לייצור הורמוני בלוטת התריס, החשובים מבחינת צמיחה והתפתחות, כמו גם שליטה על כמה תהליכים מטבוליים באורגניזם. מחסור ביוד יכול לגרום למחלה המכונה זפק, כמו גם מחסור הורמונלי, אשר במקרים הקשים ביותר יכול לגרום לקרטיניזם אצל הילד. מסיבה זו, חיוני לכלול יוד בתזונה.
תפקוד יוד
תפקידו של יוד הוא לווסת את ייצור ההורמונים על ידי בלוטת התריס. יוד מסייע גם בהריון, תוך שמירה על איזון בין תהליכי חילוף החומרים והתפתחות מוח התינוק ומערכת העצבים, החל מהשבוע ה -15 להריון ועד גיל 3. עם זאת, נשים בהריון צריכות להימנע מצריכת מזונות עשירים ביוד, במיוחד פירות ים גולמיים או לא מבושלים, ובירה, מכיוון שהם מהווים גם סיכונים להריון.
בנוסף, יוד אחראי על ויסות תהליכים מטבוליים שונים, כמו ייצור אנרגיה וצריכת שומן שנצבר בדם. לפיכך, מאמינים כי ליוד עשויה להיות פעולה נוגדת חמצון בגוף, אולם יש צורך במחקרים נוספים כדי לאשר קשר זה.
רשימת מזונות עשירים ביוד
הטבלה הבאה מציינת כמה מזונות עשירים ביוד, העיקריים שבהם:
מזון מן החי | משקל (גרם) | יוד למנה |
מָקָרֶל | 150 | 255 מיקרוגרם |
שבלול | 150 | 180 מיקרוגרם |
בַּקָלָה | 150 | 165 מיקרוגרם |
סלמון | 150 | 107 מיקרוגרם |
מרלוזה | 150 | 100 מיקרוגרם |
חלב | 560 | 86 µg |
צִדפָּה | 50 | 80 מיקרוגרם |
בַּקָלָה | 75 | 75 מיקרוגרם |
סרדינים ברוטב עגבניות | 100 | 64 מיקרוגרם |
שרימפ | 150 | 62 מיקרוגרם |
דָג מָלוּחַ | 150 | 48 מיקרוגרם |
בירה | 560 | 45 מיקרוגרם |
ביצה | 70 | 37 מיקרוגרם |
פוֹרֶל | 150 | 2 מיקרוגרם |
כָּבֵד | 150 | 22 מיקרוגרם |
בייקון | 150 | 18 מיקרוגרם |
גבינה | 40 | 18 מיקרוגרם |
דגי טונה | 150 | 21 מיקרוגרם |
כִּליָה | 150 | 42 מיקרוגרם |
בלעדי | 100 | 30 מיקרוגרם |
מזון על בסיס צמחי | משקל או מידה (גרם) | יוד למנה |
וואקמה | 100 | 4200 מיקרוגרם |
קומבו | 1 גרם או עלה אחד | 2984 מיקרוגרם |
נורי | 1 גרם או עלה אחד | 30 מיקרוגרם |
שעועית רחבה מבושלת (Phaseolus lunatus) | כוס אחת | 16 מיקרוגרם |
לִגזוֹם | 5 יחידות | 13 מיקרוגרם |
בננה | 150 גרם | 3 מיקרוגרם |
מלח מיוד | 5 גרם | 284 מיקרוגרם |
ישנם מזונות כגון גזר, כרובית, תירס, קסווה וזריקות במבוק מפחיתים את ספיגת היוד בגוף, לכן במקרה של זפק או צריכת יוד נמוכה, יש להימנע ממזונות אלו.
בנוסף, ישנם גם כמה תוספי תזונה כגון ספירולינה שיכולים להשפיע על בלוטת התריס, כך שאם לאדם יש מחלה הקשורה לבלוטת התריס מומלץ לפנות לייעוץ רפואי או אצל תזונאי לפני נטילת תוסף כלשהו.
המלצת יוד יומית
הטבלה הבאה מציגה את המלצת היוד היומית בשלבי חיים שונים:
גיל | המלצה |
עד שנה | 90 µg ליום או 15 µg / kg ליום |
מגיל שנה עד 6 שנים | 90 µg ליום או 6 µg / kg ליום |
מגיל 7 עד 12 שנים | 120 µg ליום או 4 µg / kg ליום |
13 עד 18 שנים | 150 µg ליום או 2 µg / kg ליום |
מעל 19 שנים | 100 עד 150 מיקרוגרם ליום או 0.8 עד 1.22 מיקרוגרם לק"ג ליום |
הֵרָיוֹן | 200 עד 250 מיקרוגרם ליום |
מחסור ביוד
מחסור ביוד בגוף עלול לגרום לזפק, בו יש עלייה בגודל בלוטת התריס, מכיוון שהבלוטה נאלצת לעבוד קשה יותר בכדי ללכוד יוד ולסנתז הורמוני בלוטת התריס. מצב זה עלול לגרום לקושי בבליעה, להופעת גושים בצוואר, קוצר נשימה ואי נוחות.
בנוסף, פתות יוד יכולות לגרום גם להפרעות בתפקוד בלוטת התריס, מה שעלול לגרום ליתר בלוטת התריס או תת פעילות של בלוטת התריס, מצבים בהם משתנה הייצור ההורמונלי.
במקרה של ילדים, מחסור ביוד עלול לגרום לזפק, קשיים קוגניטיביים, תת פעילות של בלוטת התריס או קרטיניזם, מכיוון שהתפתחות נוירולוגית ומוח יכולה להיות מושפעת קשות.
עודף יוד
צריכת יתר של יוד עלולה לגרום לשלשול, כאבי בטן, בחילות, הקאות, טכיקרדיה, שפתיים כחלחלות וקצות האצבעות.