צלוליטיס מדבק: מה זה, תסמינים, תמונות וגורמים
תוֹכֶן
צלוליטיס מדבק, המכונה גם צלוליטיס חיידקי, מתרחש כאשר חיידקים מצליחים להיכנס לעור, מדביקים את השכבות העמוקות ביותר וגורמים לתופעות כמו אדמומיות עזה בעור, כאב ונפיחות, במיוחד בגפיים התחתונות.
בניגוד לצלוליט הפופולרי, שנקרא במציאות פיבר-בצקת ג'לואיד, צלוליטיס מדבק יכול לגרום לסיבוכים חמורים כמו ספיצמיה, שהיא הזיהום הכללי של האורגניזם, או אפילו למוות, אם לא מטפלים כראוי.
לפיכך, בכל פעם שיש חשד לזיהום בעור, חשוב מאוד לפנות לחדר המיון בכדי לבצע את האבחנה ולהתחיל בטיפול המתאים, שבדרך כלל נעשה באמצעות אנטיביוטיקה. ראה כיצד מתבצע הטיפול.
ההבדל העיקרי בין צלוליטיס זיהומיות לאריסיפלות הוא שבעוד צלוליטיס זיהומיות מגיע לשכבות עמוקות יותר של העור, במקרה של אריסיפלים, הזיהום מתרחש יותר על פני השטח. ובכל זאת, כמה הבדלים שיכולים לעזור בזיהוי שני המצבים הם:
אריסיפלות | צלוליט מדבק |
---|---|
זיהום שטחי | זיהום של הדרמיס העמוק והרקמה התת עורית |
קל לזהות רקמות נגועות ולא נגועות עקב כתמים גדולים | קשה לזהות רקמה נגועה ולא נגועה, עם כתמים קטנים |
שכיח יותר בגפיים התחתונות ובפנים | שכיח יותר בגפיים התחתונות |
עם זאת, הסימנים והתסמינים של מחלות אלו דומים מאוד, ולכן על רופא כללי או רופא עור לבחון את האזור הפגוע ועשוי להזמין מספר בדיקות כדי לזהות את הגורם הנכון, לזהות סימני חומרה ולהתחיל בטיפול היעיל ביותר. להבין טוב יותר מה זה וכיצד לטפל באריסיפלים.
מה יכול לגרום לצלוליט
צלוליטיס מדבק מתעורר כאשר חיידקים מהסוג סטפילוקוקוס אוֹ סטרפטוקוקוס יכול לחדור לעור. לכן, סוג זה של זיהום שכיח יותר בקרב אנשים עם פצעים כירורגיים או חתכים ועוקצים שלא טופלו כראוי.
בנוסף, אנשים עם בעיות עור העלולות לגרום להפסקת רציפות העור, כמו באקזמה, דרמטיטיס או גזזת, נמצאים גם הם בסיכון גדול יותר לפתח מקרה של צלוליטיס מדבק, כמו גם אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת, למשל.
האם צלוליטיס מדבק מדבק?
אצל אנשים בריאים צלוליטיס מדבק אינו מדבק, מכיוון שהוא אינו תופס בקלות מאדם אחד לאחר. עם זאת, אם למישהו יש פצע בעור או מחלה, כמו דרמטיטיס, למשל, ובא במגע ישיר עם האזור הפגוע בצלוליט, קיים סיכון גבוה יותר שהחיידקים יחדרו לעור ויגרמו לצלוליטיס זיהומית.
כיצד מתבצע הטיפול
הטיפול בדלקת צלוליטיס זיהומית מתחיל בדרך כלל בשימוש באנטיביוטיקה דרך הפה, כגון קלינדמיצין או צפלקסין, למשך 10 עד 21 יום. במהלך תקופה זו, רצוי ליטול את כל הטבליות בזמן שצוין על ידי הרופא, וכן להתבונן בהתפתחות האדמומיות על העור. אם האדמומיות גוברת, או שסימפטום אחר מחמיר, חשוב מאוד לחזור לרופא, מכיוון שהאנטיביוטיקה שנקבעה עשויה שלא להיות בעלת ההשפעה הצפויה ויש לשנות אותה.
בנוסף, הרופא עשוי גם לרשום משככי כאבים, כמו אקמול או דיפירון, כדי להקל על התסמינים במהלך הטיפול. כמו כן, חשוב לבחון את העור באופן קבוע, להכין חבישה של פצעים במרכז הבריאות, או אפילו למרוח קרם מתאים המכיל אנטיביוטיקה, אותו יכול הרופא להמליץ על מנת להבטיח את הצלחת הטיפול.
בדרך כלל, הסימפטומים משתפרים תוך 10 ימים מתחילת האנטיביוטיקה, אך אם הסימפטומים מחמירים יתכן שיהיה צורך להחליף אנטיביוטיקה או אפילו להישאר בבית החולים בכדי לבצע את הטיפול ישירות בווריד ולמנוע את התפשטות הזיהום בגוף.
להבין טוב יותר כיצד מתבצע הטיפול ומהם סימני השיפור.