השיר של קניה ווסט על מקדונלד'ס יגרום לך לקוות שכל יום היה יום הרמאות
תוֹכֶן
אחרי מה שנראה כמו מאות שנים של ציפייה, פרנק אושן סוף סוף הוציא את האלבום שלו אינסופי בסוף השבוע הזה. יחד עם זה הגיעו עוד כמה הפתעות, אחת מהן הייתה מגזין Boys Don't Cry, כולל שיר של אף אחד אחר קניה ווסט עצמו. יצירת המופת בת 29 המשפטים מוקדשת ל ... חכה לה ... מקדונלד'ס. אבל דיבור אמיתי? יצירת המופת הזו קשורה יותר מדי לכל אחד מאיתנו שאי פעם חשק בצ'יפס שלו.
למרות שייזי אינו התורם היחיד בזיין החדש והמבריק של אושן, הפסוקים השמנוניים שלו בהחלט לוקחים את העוגה. המכונה "איש מקדונלד'ס", שירו ייחודי בלשון המעטה.
נראה שאתה מתרומם על תיאוריית קונספירציה מוזרה שבה הצ'יפס של מיקי D מתכננים להשתלט על כל הג'אנק פוד. "תמיד ידעתי שהצ'יפס מרושע, בנאדם", הוא כותב. "מריח כל טוב ושח. אני לא סומך על אוכל שמריח את האיש הטוב הזה. אני לא סומך עליו." גם אנחנו לא, אבל למרבה הצער אנחנו גם חוזרים כל הזמן לעוד.
מי יודע אם יש מטאפורה עמוקה יותר של קניה מאחורי המילים האלה? אבל דבר אחד בטוח: סוף סוף יש משהו בעולם הזה שקניה אוהב יותר ממה שהוא אוהב את עצמו וקים קרדשיאן: צ'יפס של מקדונלדס.
קרא את כל השיר למטה ונסה כמיטב יכולתך להרוות את התשוקה לפני שתגיע לנתיב הנסיעה.
[body_component_stub type = blockquote]:
{"_type":"blockquote","quote":"
איש מקדונלדס
איש מקדונלדס
לצ'יפס הייתה תוכנית
לצ'יפס הייתה תוכנית
בר הסלטים והקטשופ עשו להקה
כי לצ'יפס הייתה תוכנית
לצ'יפס הייתה תוכנית
איש מקדונלדס
מקדונלד'ס
אני יודע שלצ'יפס יש תוכנית
אני יודע שלצ'יפס יש תוכנית
הצ'יזבורגר והשייקים יצרו להקה
להפיל את תוכנית הצ'יפס
תמיד ידעתי שצ'יפס זה רע, אחי
מריח הכל טוב וש-ט
אני לא סומך על אוכל שמריח את האיש הטוב הזה
אני לא סומך על זה
אני פשוט לא יכול
איש מקדונלדס
איש מקדונלדס
מקדונלד'ס, לעזאזל
הצ'יפס שלהם נראה טוב
ידעתי שדיאט קולה מקנא בצ'יפס
ידעתי שהמקנגס מקנא בצ'יפס
אפילו מקריב קינא בצ'יפס
יכולתי לראות זאת מבעד לעיני הבשר המלאכותי שלו
והוא יהיה שם רק חלק מהזמן
כולם קינאו בהם בצ'יפס
חוץ מהבחור המיוחד הזה
פאי התפוחים החלק הזה
’}