פרפקציוניזם: מהו ומאפייניו העיקריים
תוֹכֶן
פרפקציוניזם הוא סוג של התנהגות המאופיינת ברצון לבצע את כל המשימות בצורה מושלמת, מבלי להודות בשגיאות או בתוצאות לא מספקות לסטנדרט שלך. לאדם הפרפקציוניסטי יש בדרך כלל דרישה גבוהה כלפי עצמו וכלפי אחרים.
ניתן לסווג פרפקציוניזם ל:
- רגיל, מסתגל או בריא, כאשר לאדם יש מוטיבציה ונחישות לבצע משימות היטב;
- נוירוטי, לא מסתגל או מזיק, שבו לאדם יש רמה גבוהה מאוד של שלמות, ולעתים קרובות יש צורך לבצע את אותה משימה מספר פעמים מכיוון שהוא חושב שהוא לא מושלם, מה שעלול לייצר תסכול.
למרות שהפרפקציוניסט אינו מקבל טעויות וכאשר הן קורות, הם מרגישים מתוסכלים, חסרי יכולת, מצוקה או דיכאון, להיות פרפקציוניסט זה לא בהכרח דבר רע. מכיוון שהוא תמיד רוצה לבצע את משימותיו בצורה מושלמת, הפרפקציוניסט בדרך כלל מאוד ממוקד, ממושמע ונחוש, שהם מאפיינים חשובים לחייו האישיים והמקצועיים.
תכונות עיקריות
אנשים פרפקציוניסטים בדרך כלל מקפידים על פרטים, הם מסודרים וממוקדים ביותר ומבקשים לבצע משימות עם אפשרות מינימלית לטעות. מאפיינים אלה נחשבים נורמליים ואף בריאים לכלל האנשים, מכיוון שהם מפריעים באופן חיובי לחיים האישיים והמקצועיים. עם זאת, כאשר מאפיינים אלה מלווים בסטנדרטים גבוהים של ביקוש וביקורת עצמית מחריפה, הדבר יכול לייצר תחושות של תסכול ודיכאון.
מאפיינים נוספים של הפרפקציוניסט הם:
- הרבה אחריות ונחישות;
- רמת ביקוש גבוהה ממך ומאחרים;
- הם אינם מודים בטעויות ובכישלונות, ומתקשים לקבל כי טעו וללמוד מכך, מלבד הרגשת אשמה ובושה;
- הם מתקשים לעבוד בקבוצה, מכיוון שהם אינם יכולים להאמין ביכולתם של אחרים;
- הם תמיד חושבים שמשהו חסר, ולעולם אינם מרוצים מהתוצאה שהתקבלה;
- היא לא מתייחסת לביקורת במיוחד, אך בדרך כלל מבקרת אחרים כדי להראות שהיא טובה יותר.
אנשים פרפקציוניסטים מאוד מפחדים להיכשל, ולכן הם עוסקים כל הזמן בדברים וקובעים סטנדרט גבוה מאוד של טעינה ולכן, כאשר יש כשל או טעות כלשהי, קטנים ככל שיהיו, הם בסופו של דבר מתוסכלים ועם תחושת חוסר יכולת.
סוגי פרפקציוניזם
בנוסף להיותו מסווג כבריא או מזיק, ניתן לסווג פרפקציוניזם גם על פי הגורמים שהשפיעו על התפתחותו:
- פרפקציוניזם אישי, בו האדם טוען את עצמו הרבה, מראה התנהגות של דאגה מוגזמת כך שהכל יהיה מושלם. סוג זה של פרפקציוניזם נוגע לאופן בו האדם רואה את עצמו, זו ביקורת עצמית מחריפה;
- פרפקציוניזם חברתיl, שמופעל על ידי הפחד מאיך יתפרש ויוכר על ידי אנשים והחשש להיכשל ולהידחות, וסוג זה של פרפקציוניזם לעיתים קרובות מופעל אצל ילדים שדרשו מאוד, שיבחו או נדחו, בדרך זו הילד יתקבל על ידי ההורים, למשל. בנוסף, בפרפקציוניזם חברתי, האדם מתקשה לדבר או לתקשר עם אחרים על פחדיו או חוסר הביטחון שלהם בדיוק בגלל הפחד משיפוט.
- פרפקציוניזם ממוקד, בהם לאדם יש הרבה ציפיות לא רק מעצמו, אלא גם מאחרים, מה שמקשה על עבודת הצוות והתאמה למצבים אחרים, למשל.
פרפקציוניזם יכול להיות גם תוצאה של הפרעות פסיכולוגיות, כמו חרדה והפרעה טורדנית כפייתית (OCD), למשל.
מתי הופך הפרפקציוניזם לבעיה?
פרפקציוניזם יכול להפוך לבעיה כאשר כל משימה הופכת להיות מתישה ולחוצה בגלל רמת האיסוף הגבוהה, דאגה מוגזמת לפרטים והחשש מכישלון. בנוסף, העובדה שלעולם לא מסתפקים בתוצאות המתקבלות יכולה ליצור תחושות של ייסורים, תסכול, חרדה ואפילו דיכאון, מה שבמקרים מסוימים יכול לגרום למחשבות אובדניות.
אנשים פרפקציוניסטים נוטים להיות נוכחים בביקורת עצמית, דבר שעלול להזיק מאוד, מכיוון שהם אינם מסוגלים להעריך את ההיבטים החיוביים, רק את השליליים, מה שגורם להפרעות במצב הרוח. זה לא בא לידי ביטוי רק בביצוע משימות יומיומיות, אלא גם בהיבטים גופניים, העלולים לגרום להפרעות אכילה, למשל, מכיוון שהאדם חושב שתמיד יש מה לשפר בגוף או במראה, מבלי לקחת בחשבון התחשבו בהיבטים החיוביים.