איך החזרתי את בריאותי

תוֹכֶן
כשאמא שלי התקשרה, לא יכולתי להגיע הביתה מהר מספיק: אבי חלה בסרטן הכבד, והרופאים האמינו שהוא גוסס. בן לילה הפכתי למישהו אחר. בדרך כלל אנרגטי ואופטימי, מצאתי את עצמי שקוע בחדר השינה שלי לבד, הרוסה מהמחשבה לאבד אותו. אפילו כשהתחיל כימותרפיה ונראה היה שהוא עשוי להתאושש, עדיין לא יכולתי להתנער מעצבני. התחלתי לראות מטפל, אבל לבכות אליו הרגיש כל כך חסר תועלת, ולא הייתי מוכנה לנסות תרופות.
כאשר עמית לעבודה שהיה חובב יוגה נלהב הציע כי השתתפות בשיעור תרומם את רוחי, הייתי סקפטי. לא ראיתי כיצד שעה של מתיחות ונשימה עלולות לגרום לי להרגיש פחות מדוכאת, אבל היא סיפרה לי שיוגה עזרה לה בתקופה לא פשוטה ושכנעה אותי לנסות את זה. כשנכנסתי לפגישה הראשונה ההיא הרגשתי עצבנית. אבל כשנכנסתי לשגרה, הופתעתי מהאופן שבו זה ניקה את הראש והפחית את החרדה שלי. אחרי 10 סיבובים של ברכות שמש ואינספור תנוחות אחרות, הרגשתי מועצמת והישגית. התחלתי ללכת לשיעורים פעמיים בשבוע.
היוגה נתנה לי למה לצפות כששום דבר אחר לא יכול היה לגרור אותי מהדירה שלי. עד מהרה התחלתי להתעורר שמח ואסיר תודה, כמו פעם. (גם בריאותו של אבא שלי השתפרה. לאחר כימותרפיה והשתלת כבד, הוא התאושש לגמרי.) ועם הזמן התחזקתי פיזית ונפשית, מה שעזר לי להרגיש שלא משנה מה קרה אני לא אתפרק שוב.
בסופו של דבר יוגה הובילה אותי לבצע שינוי משמעותי בקריירה: בהשראת האופן שבו פיזיותרפיה עזרה לאבי, עזבתי את עבודת השיווק כדי להתחיל ללמוד ריפוי בעיסוק. והפכתי למדריך יוגה מוסמך כדי שאוכל לשלב את תורתו במפגשים של הלקוחות שלי. כחלק נדרש מההסמכה, לימדתי שיעורים במרכז בריאות לחולי סרטן ובני משפחותיהם. אישה אמרה לי שאחת מתנוחות הלוחם גרמה לה להרגיש באמת כמו שורדת. לא יכולתי להסכים איתה יותר.