לחץ דם יציבה (אורתוסטטי): מהו, גורם וטיפול
תוֹכֶן
לחץ דם יציבה, הידוע גם בשם תת לחץ דם אורתוסטטי, הוא מצב המאופיין בירידה מהירה של לחץ הדם, מה שמוביל להופעת תסמינים מסוימים, כגון סחרחורת, התעלפות וחולשה.
מצב זה קורה בעיקר כאשר האדם עובר ממצב השכיבה או הישיבה למצב העמידה במהירות, אך זה יכול להיות גם תוצאה של שימוש בתרופות מסוימות, מנוחה ממושכת במיטה או התייבשות, וחשוב לבחון את הסיבה ולהתחיל את המתאים יַחַס.
מה יכול לגרום ליתר לחץ דם יציבה
לחץ דם יציבה קורה בעיקר כאשר האדם קם במהירות, ואין לו מספיק זמן לדם להסתובב כראוי, ומצטבר בוורידי הרגליים והחזה, וכתוצאה מכך התסמינים. גורמים נוספים ליתר לחץ דם אורתוסטטי הם:
- שימוש בכמה תרופות;
- התייבשות, שבה יש ירידה בנפח הדם;
- שוכב או יושב זמן רב;
- שינויי לחץ כתוצאה מגיל;
- לאחר פעילות גופנית אינטנסיבית;
- סוכרת לא מבוקרת;
- מחלת פרקינסון.
יש גם לחץ דם לאחר הארוחה, אשר שכיח יותר בקרב קשישים ומאופיין בירידה פתאומית ופתאומית של לחץ הדם מספר שעות לאחר הארוחה, מה שיכול להוות סיכון לאדם, מכיוון שהוא מגביר את הסיכון לנפילה, לב כישלון ושבץ מוחי לאחר הארוחה.
לחץ דם יציבה מאופיין בירידה בלחץ, כך שהלחץ הסיסטולי הוא פחות מ -20 מ"מ כספית והלחץ הדיאסטולי פחות מ -10 מ"מ כספית. לפיכך, בנוכחות סימנים ותסמינים המעידים על ירידת לחץ, חשוב לפנות לקרדיולוג או לרופא הכללי בכדי לבצע את האבחנה.
האבחנה של לחץ דם מסוג זה נעשית על ידי בדיקת לחץ הדם במצבים שונים, כך שהרופא יכול להעריך את השונות בלחץ הדם. בנוסף, הרופא מעריך את הסימנים והתסמינים שהציג האדם, כמו גם את ההיסטוריה. ניתן להמליץ על בדיקות מסוימות, כגון אלקטרוקרדיוגרמה (ECG), מינון גלוקוז ואלקטרוליטים, כגון סידן, אשלגן ומגנזיום, למשל, אולם התוצאה של בדיקות אלו איננה חותכת ליתר לחץ דם יציבה.
תסמינים עיקריים
הסימנים והתסמינים העיקריים הקשורים ליתר לחץ דם אורתוסטטי הם תחושת עילפון, האפלה בראייה, סחרחורת, דפיקות לב, בלבול נפשי, אובדן שיווי משקל, רעידות, כאבי ראש ונפילה, חשוב להתייעץ עם הרופא במקרה של לחץ דם שכיח.
המופע של תת לחץ דם יציבה עולה בהתאם לגיל, כשהוא שכיח יותר בקרב קשישים, והתסמינים יכולים להופיע שניות או דקות לאחר שהאדם קם, למשל.
כיצד מתבצע הטיפול
הטיפול נקבע על ידי הרופא על פי הגורם ליתר לחץ הדם האורתוסטטי, כך שמומלץ לשנות את המינון של תרופה מסוימת בה משתמשים, להגביר את צריכת הנוזלים ולתרגל פעילות גופנית סדירה וקלה עד בינונית. בנוסף, חשוב לשכב לאורך זמן, מומלץ לשבת או לקום באופן קבוע.
במקרים מסוימים, הרופא עשוי גם להמליץ על שימוש בתרופות מסוימות המקדמות החזקת נתרן והקלה בסימפטומים, כמו פלודוקורטיזון, למשל, או תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAID) המקדמות גם את שיפור לחץ הדם ביציבה.