החלפת האימונים הכבדים שלי עם אימוני כוח עזרה לי להרגיש בטוחה יותר מאי פעם
תוֹכֶן
מעולם לא חשבתי שארים 135 קילו דדליפט. או לצאת על אופני סער נגד עשרים ומשהו. לפני שהתחלתי להתאמן עם המאמן שלי לפני שני קיצים, התמקדתי אך ורק בפעילות אירובי, בשיעורי פלוטון ויצאתי לריצות. אימוני כוח פשוט לא היו בבית ההגה שלי. אז בפעם הראשונה שהשתמשתי ברצועות התנגדות באימון איתה, הרגשתי שאני עומד למות.
מאז, עברתי מלעשות לוח גוף לעשייה עם צלחת משקל 25 ק"ג על הגב ל 35 ק"ג, אחר כך 45 ק"ג, ועכשיו 75 ק"ג. המטרה העיקרית בהרמת משקולות כבדות היא שלעולם לא יהיה קל - כיוון שאתה מעלה את האתגר ככל שאתה ממשיך להתחזק - אך הוא בהחלט מעצים.
אני עכשיו ברמת כושר שבה אני יכול לעשות תרגילים קשים מבלי להרגיש שאני צריך לעזוב את חדר הכושר הביתי במוסך שלי ולהתאושש בביתי הממוזג. וכשאני כן לוקח שיעור פלוטון, כמו שיעור פופ של 30 דקות עם אלי לאב או קודי ריגסבי, זה אפילו יותר קל לעבור את זה - לפעמים, אני אפילו מגיע להודעות יחסי ציבור חדשות. (קשורים: מדריך הפלטון הטוב ביותר שיתאים לסגנון האימון שלך)
ברגע שהקורונה פגע, המשכתי להתאמן שלושה ימים בשבוע. התמזל מזלי לגור ממש ליד החוף בקליפורניה, שם יכולתי להתאמן בחוץ עם מסכה וכפפות, במרחק של שישה מטרים מכולם. בעודי עובד מהבית במהלך המגיפה, אמרתי לצוות העבודה שלי: "למה לבהות זה בזה בזום? אם אנחנו לא מסתכלים על מגלשות, אני הולך ללכת במהלך השיחות שלנו".
הכוח שלי הוא לא הדבר היחיד שהשתנה מאז שהוספתי גם אימוני משקולות ו- HIIT לשגרת הכושר שלי. כל חיי התמודדתי עם אקנה. אבל עכשיו, כשאני מתאמן בעקביות ושם לב לתזונה, העור שלי כל כך ברור שהפסקתי ללבוש קרן ואיפור - אפילו כמנהלת שיווק במותג אסתטיקה יוקרתי. נוסף על כך, אני מרגיש שכושר הריאות שלי השתפר, והרגליים שלי הפכו שריריות יותר. זה לא משהו שאי פעם היה אכפת לי ממנו קודם, אבל זה תיעוד גלוי של הכוח שלי שהתחלתי להעריך.